עיתון לאנשים שלא חושבים
השבוע התקיימה בניו יורק שבארצות הברית ועידת "הארץ" לשלום. נכון, וועידה כזאת שמתקיימת בנכר, מראה על רצון לעודד לחץ בינלאומי על ישראל כדי שתעשה וויתורים מסוכנים, והצגת עמדת השמאל הישראלי כמייצג את אזרחי המדינה. הם כנראה עוד לא קיבלו את תוצאות הבחירות האחרונות.
מעבר לחוסר האיזון בין דוברי הימין והשמאל בכנס ומעבר לכך שהכנס הציג את עצמו ככנס שבא להביא את השלום ובתוך כך מאשים את הממשלה במצב המדיני, עורר הכנס דיון סביב דגל ישראל. אנשי עיתון "הארץ" אשרו את בקשתו של איש הפת"ח סאיב עריקאת להסיר דגל ישראל מהבימה עליה הוא אמור להרצות. מארגני הכנס החליטו שמבחינתם דגל ישראל הוא רק תפאורה שאינה מייצגת שום דבר, או כמו שאמר מו"ל הארץ עמוס שוקן בתוכניתו של ניב רסקין בגל"צ "אנחנו לא שמנו את דגל פלסטין על הבמה כשסאיב עריקאת דיבר. אנחנו ערכנו כנס ולא התכוונו לשים דגל על הבמה, לבקשת נשיא המדינה אנחנו שמנו את דגל ישראל ולבקשת סאיב עריקאת הורדנו".
ניתן להסיק מדבריו של שוקן, שאומר שהם בסך הכל נענו לבקשתו של עריקאת, שאם עריקאת היה מבקש להציב מאחוריו את דגל הרשות הפלסטינית הוא היה נענה בחיוב ודגל הרשות היה מונף בוועידת "הארץ". מלכתחילה לא הייתה חובה לשים את דגל המדינה על הבמה, הרבה כנסים מתקיימים ללא דגל ישראל על הבמה. אבל משהושם הדגל אין להוריד אותו, במיוחד כשזו הדרישה של נציג ארגון שמסית נגד אזרחי ישראל ואנשיו מעודדים פגיעה בחיילי צה"ל ומתנחלים.
הורדת דגל ישראל או העמדתו היא בשבילם רק עניין טכני. עיתון "הארץ" נלחם על זכויות הערבים בדבקות שאין שנייה לה, אך מסתבר שאצלם דגל על הבמה הוא לא עיקרון חשוב באמת. אם הדגל היה חשוב להם הם היו נלחמים על הזכות להשאיר אותו על הבמה לפחות באותה מידה בה הם נלחמים על בקשותיו של איש הפת"ח.
מי שמופיע באירוע כזה לא יכול לדרוש הורדת הדגל שמייצג את המדינה שמארחת את הועידה – מנגד, גם מארגני הועידה חייבים להבין כי הם עיתון במדינת ישראל. מדינה עם דגל וסמל.
הורדת הדגל היא בושה לעיתון ישראלי, בעיקר כשזה נעשה במדינה זרה. הסימליות של הורדת הדגל היא פגיעה במדינת ישראל אל מול אויביה ורוצחי בניה. אל לנו להתפלא כאשר אנו רואים גופים שונים מרחבי העולם אשר מחרימים את ישראל ומוצריה, כי אם אנחנו לא מכבדים את עצמנו ומדינתנו – אז למה שהם יכבדו?
