אף אחד לא מדבר על צדק
אחרי מאבק ממושך ועמוס עליות ומורדות, הכריע השבוע בג"ץ: עמונה תיהרס. הערכאה העליונה של מדינת ישראל, שמטרתה להעניק סעד לחלשים אל מול גופי המדינה, ממשיכה להתעלם באופן שיטתי מעובדות והוכחות, הסכמים ורכישות, ומאפשרת לשמאל הקיצוני להכתיב את מדיניות ההתיישבות בישראל. השבוע בישעמדה – על מדיניות ההרס של בג"ץ, שחייבת להיעצר, ומיד.
נראה כאילו כבר התרגלנו. תביעה של ארגוני שמאל, ראיות קלושות, לעתים אפילו אין בעלים שיתבע את הקרקע ובכל זאת פעם אחר פעם מקבל בג"צ את טענות הערבים לבעלות על הקרקע. את הבעיה הזו ביקש השופט אדמונד לוי ז"ל לפתור, בעזרת הדו"ח שחיבר. הרבה תקוות נתלו בדו"ח, וכך נכתב בו על מקרים בדיוק כמו זה של היישוב עמונה:
"חרף מעמדה המיוחד של הזכות לקניין, לא כל מי שמחזיק בקרקע הזולת דינו פינוי והריסה של מה שבנה,
הואיל ואפשר כי עומדות לו טענות הגנה ראויות.
...גם אם מוכחת בעלות בקרקע עליה הוקם ישוב יהודי, יש לתת את הדעת לטענות הגנה אפשריות של המחזיק, ולפתרונות נוספים העדיפים על פינוי והריסה, לדוגמה: תשלום פיצוי לבעלים ...בפתרון מסוג זה נקט בית הדין האירופי לזכויות אדם, בעניין סכסוך קרקעות בקפריסין...
...לא זו בלבד ששאלת קיומה של זכות קניינית של אחר בקרקע ראויה להתברר בהליך אזרחי בפני ערכאה דיונית, אלא שאין זה ברור כלל שדינה של הבניה להריסה בלבד, הואיל ובנסיבות מסוימות מחייבים את הבעלים לשלם את שוויה למי שהקים אותה, ולעתים עומדת לזה האחרון הזכות לרכוש את הקרקע לעצמו לאחר שתלובן שאלת השווי.
...נכון לאמץ מדיניות לפיה, קודם שתקבע המדינה את עמדתה בעתירות לביצוע פינוי או הריסה, תעמוד על כך שיתקיים בירור ממצה בין הצדדים היריבים בפני ערכאה שיפוטית, דיונית, בדבר הזכויות בקרקע.
במיוחד נכון לנהוג כך במקרים בהם עולה טענת רכישה או התיישנות... עד לאותה הכרעה... יש להורות לגורמים הפועלים מטעם המדינה, להימנע מקביעת עמדה בסכסוכי קרקעות, ומנקיטתם של צעדים בלתי הפיכים, כגון פינוי והריסה".
כמה פשוט: אפשר לפצות כספית במקום להרוס, יש לתת לנתבע זכות להוכיח את טענותיו בהליך משפטי, אסור להרוס לפני כן. כמה פשוט וכמה ההיגיון הזה לא צולח את המדרגות המובילות לאולמות המפוארים בבית המשפט העליון.
פסיקת בג"ץ היא אומנם מכשול. היא מטילה צל גדול על ההתיישבות, אך היא בוודאי לא תפסיק את המפעל האדיר הזה. ההתיישבות ביו"ש ידעה ימים קשים, ימים של טרור, ימים של בכי צער ואבל אך עמדה בגבורה בכל אלה.
למבקשים להתעודד, נמליץ להסתכל רגע לאחור אל העבר, אל נקודת ההתחלה הקשה, וממנה חזרה אל ההווה הפורח וכמובן אל העתיד שבוודאי יילך ויהיה טוב יותר. "השיבה שופטינו כבראשונה".
