לא תשכח

השבוע נאלצנו להתמודד עם תזכורת כואבת למה שעלול לקרות לכל אחד מאתנו. בין 1,001 סידורים – ריצה לקופת החולים, הוצאת הילד הגדול מהחוג וקפיצה למכולת, זה שוב קרה. למישהו אחר, אף פעם לא לנו. עד שזה מגיע, והשמיים קודרים. הפעוט לוי יצחק, בן שנה וחצי מבית חג"י, נשכח ברכב ומצא את מותו בייסורים קשים. כל אחד מאיתנו חייב לעצור הכול ולמצוא את הדרך שתאפשר לו לשמור על חיי ילדיו. שימו לב לנתון הבא: בשנת 2013 גבה הטרור את חייהם של שישה ישראלים. באותה השנה מצאו את מותם חמישה ילדים, שלושה מהם ביישובי יהודה ושומרון, לאחר שנשכחו ברכב. בישעמדה השבת – חייבים לשים סוף לזוועה.

את השבוע האחרון פתחנו עם הורדת הדגל לחצי התורן, לזכר נופלי מלחמות ישראל ופיגועי הטרור, שמסרו נפשם על תקומת ישראל. מדוע רק לחצי התורן? משום התקווה. מותם של יקירינו אינו מיותר, אינו לשווא. הוא מהווה חלק מהתהליך הקשה והכואב שנדרש מאתנו כדי לחיות בארצנו, מולדתנו.

השבוע, בערב יום הזיכרון, הורדנו כולנו לרגע את הדגל, אך לא רק לחצי התורן. הורדנו אותו עד הסוף. ברגע כזה של ייאוש, של מוות מיותר, מוות לא מוצדק ונטול כל סיבה הגיונית. לוי יצחק, תינוק בן שנה וחצי מבית חג"י, נשכח ברכב למספר שעות, איבד את הכרתו ונשימתו, ונפטר.

אין טעם להטיף, הרי אין הורה שצריך שישכנעו אותו שמדובר באסון שאסור שיקרה. אבל מחובתנו להזהיר, להזכיר, להתחנן על נפשם של הילדים שלנו.

חברים וחברות, הקיץ כאן. החום איתנו. ככל שזה מטשטש את ההכרה שלנו, עלינו לשים לב שבעתיים למה שאנחנו משאירים מאחור. זו יכולה להיות בסך הכל שקית עם מצרכים חלביים מהמכולת, אבל זו יכולה להיות גם הטרגדיה של החיים שלנו. וכן, זו לא קלישאה: זה יכול לקרות לכל אחד. לעשירים ועניים, מלומדים ופשוטים, בכירים וזוטרים, גברים ונשים, הורים וסבים. לכל אחד.

אנחנו, שנלחמים מדי יום על החיים מול אויבים שמבקשים לפגוע בנו בדרכנו מהבית לעבודה, שמשלמים ממיטב כספנו כדי למגן את יישובינו, שמקדשים את החיים, דווקא אנחנו צריכים להוביל את הקריאה להפסיק עם מכת המוות המיותרת הזו. כיצד נוכל להמשיך ולעסוק בשלוות נפש בעניינים ברומו של עולם, בשמירה על הארץ שלנו, בחינוך משפחתנו, בהגשמת ייעודנו ובעולם מלא של ערכים, כאשר מתחת לאפנו מתרחשות תקלות חמורות וטרגיות כל כך?

אנו מחויבים לבחון את דרכי התנהלותנו ולשאול את עצמנו היכן ניתן לשפר, לתקן ולייעל. אנו נדרשים להכפיל ולשלש מחשבה וזהירות בכל הנוגע לבטיחות ילדינו. עלינו להגדיל ראש, לשים לב מי מהילדים לא אתנו, ומדוע. אנא אל תאמרו "לי זה לא יקרה", שמרו על ערנות ותשומת לב לילדים בכל מקום, ובעיקר בנסיעות, עדכנו על היעדרות בהתאם, ובעיקר שימו לב היכן נמצאים ילדיכם כל הזמן.

ליבנו עם משפחתו של לוי יצחק המתוק. נישא יחד תפילה לעילוי נשמתו ולתקווה שיימצא בקרוב הפתרון הטכנולוגי שיוכל למנוע מוות מיותר שכזה בעתיד. ועד אז – שימו לב.