הכפר הנעלם

התקשורת הבינלאומית שבה ומדווחת בחודשים האחרונים על סיפור מרגש שמפיצים ארגוני שמאל קיצוני אודות הכפר הפלסטיני הקדום בסוסיא. העובדה שכפר כזה מעולם לא היה קיים, לא מפריעה להם להציג בכאב את "חוסר הצדק" שעושה המדינה עם המאחז הבלתי חוקי שהקימו כמה מתושבי העיירה יטא. חרף צו בית משפט האוסר להקים מבנים בקרקע, ממשיכים פורעי החוק להקים מבנים חדשים, וכשהמנהל האזרחי מבצע את עבודתו, חומר מצולם חדש על "מעללי הכיבוש" מוגש לתקשורת הבינלאומית. סיפורו המאלף של הכפר הערבי הנעלם, השבוע בישעמדה.

הכל החל לפני 15 שנה כאשר קבוצת ערבים הקימה מאהל לא חוקי, על שטח אדמה, לא רחוק מבית הכנסת העתיק של סוסיא. עם השנים נוספו למאהל אחים קטנים, וגם מבנים ארעיים. בעידוד ארגוני שמאל קיצוני, החליטו התושבים לקרוא למאחז הלא חוקי הערבי שהקימו בשם "סוסיא הפלסטינית". סיפור הרקע אותו הם מטפחים באזניהם של כתבים מסוקרנים מספר על כפר ערבי קדום ששכן לכאורה במקום, ושממנו גורשו תושביו המקוריים, הערבים, פעם אחר פעם על ידי הישות הציונית העוינת ללא הצדקה.

אלא שהכפר המדובר מעולם לא שכן במקום זה, ולמעשה מעולם לא התקיים כלל. בסקר הכפרים של פלשתינה המערבית שערכה ממשלת המנדט הבריטי בשנת 1945 אין אזכור לכפר שכזה. תצלומי אוויר משנת 1992 ומשנת 1999 חושפים קרקע נטולת מבני קבע. לכל היותר היו במקום, מדי פעם, מספר אוהלים זמניים. בתצלום משנת 2012, לעומת זאת, ניתן כבר לראות כ-30 מבנים ואוהלים. הערבים תושבי האתר מגיעים כולם מהעיירה 'יטא' הסמוכה, חלקם נמנים על בני משפחת נווג'מעה ובבעלותם בתים נוספים בתוך יטא.

                                                       תצ"א: רגבים

 ייתכן, כאמור, שחלק מתושבי ה"מאחז" נמנו בעבר על קבוצה קטנה של חקלאים אשר נהגו לעזוב את בתיהם ביטא למשך כחודשיים בשנה בהן נדרשה עבודה אינטנסיבית בשדה, ולהתגורר במערות שבתוך אתר העתיקות סוסיא הנמצא כקילומטר צפונה מהמאחז הלא חוקי הערבי. עם תחילת החפירות והמחקר הארכיאולוגי במהלכם התגלה בית הכנסת העתיק בסוסיא, ועם ההבנה כי סוסיא היא אחת העיירות היהודיות היחידות שנשמרו במלואן מתקופת התלמוד, החליט המנהל האזרחי (בראשות ד"ר אפרים סנה) על הכרזת שטח העיר העתיקה סוסיא כאתר עתיקות לאומי. האתר הוכרז כאתר ארכיאולוגי ובשל כך השימוש במערות נאסר.

הקרקע המדוברת ממוקמת בשטחC  (שטח בריבונות ישראלית), חלקה מעובד וחלקה אדמת טרשים. מעמדו הקנייני של המקום אינו ברור כיוון שאין רישום מוסדר של בעלות על הקרקעות באזור. אך בין אם מדובר באדמות מדינה ובין אם באדמות בבעלות פרטית כפי שטוענים הערבים, אין זה מקנה להם אישור בניה אוטומטי. קיימות דוגמאות רבות מן העבר השני של המתרס של נכסים וקרקעות הנמצאים בבעלות פרטית יהודית לכל הדעות, ובכל זאת מסרבת המדינה לאשר אכלוס ישראלים בהם. על השטח המדובר לא קיימות תכניות להקמת ישוב או מבנים, וכל מבנה ארעי או קבוע שמוקם עליו, מהווה הפרה בוטה של החוק.

ארגוני השמאל הקיצוני, במימון מדינות באירופה, מנהלים בתקופה האחרונה מלחמת התשה מול הרשויות. כמה מהם הגישו עתה למנהל האזרחי תכנית בניה לאתר, האמורה לכלול בשטחה, באופן אבסורדי,  גם את אתר העתיקות של סוסיא התנ"כית, בתקווה שבג"ץ יעלים עין מהעובדה שמעולם לא שכן באתר כפר ערבי ובוודאי שלא באתר הארכאולוגי. התוכנית נדונה כעת במנהל האזרחי.

במקביל, משקיעים ארגוני השמאל תקציבים רבים בהפצת סיפור הבדיה בקרב הציבור הישראלי. רק השבוע הפיץ ארגון 'רבנים למען זכויות אדם' סרטון אנימציה המעוות את המציאות ואת העובדות, והופך את האמת על פיה. אך ביודעם כי בקרב על דעת הציבור בישראל העובדות הן שמנצחות, פונים מנהלי הקמפיין גם לתקשורת הזרה. שם, כמובן, הרבה יותר נוח "לסדר את האמת". התקשורת הזרה ונציגיה בישראל ממחזרים ללא הפסקה ידיעות בנושא "סוסיא הפלסטינית", ומאמצים כצפוי את הנרטיב הפלסטיני על צבא הכיבוש האכזר