תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

בין סבסטיה לאוסטרליה

28/08/2019
הגדל

 

למעלה מ-50 שליחים חדשים יצאו לאחרונה לשליחות בקהילות יהודיות ברחבי העולם דרך תנועת "תורה מציון" המפעילה שליחים ושליחות בני הציונות הדתית בתפוצות. מתוכם, גם לא מעט תושבי יהודה ושומרון אשר הצטרפו לעשרות נוספות של שליחים שכבר נמצאים בשליחות בקהילות השונות.

הרב דידי רייכנר, אשר גר מזה חמש שנים בגבעת המבתר השוכנת בין אפרת למגדל עוז שבגוש עציון, מקום מושבה של ישיבת מחניים, בה למד דביר שורק הי"ד, גדל באפרת והתחנך במוסדות השונים שבגוש עציון. "אשתי במקור מארה"ב ועלתה לפני כתשע שנים. אנחנו יוצאים בעזרת ה' בקרוב מאוד לשליחות בעיר וושינגטון, בירתה של ארצות הברית מטעם ארגון תורה מציון. בשנים האחרונות עבדתי בצוות הכתיבה של מכון שטיינזלץ, בהוצאת ספרי הרמב"ם והמשנה המבוארים ושימשתי כר"מ בישיבת מחניים אשר בתחומה אני מתגורר כיום".

כתושב ההתיישבות, אתה רואה בשליחות גם הזדמנות לחזק את הקשר של יהודי התפוצות להתיישבות?

"אמנם אני יוצא לשליחות תורנית ולא לשליחות פוליטית, אבל בכל אופן אין ספק שהתורה של ארץ ישראל בכלל ובפרט תורת הישיבות השונות בגוש עציון בהן התחנכתי כל השנים, השפיעו רבות על השקפתי, אורח חיי וגישתי החינוכית. הקשר לגוש עציון מאוד חזק במשפחתי: סבי ע"ה היה מלוחמי שיירת נבי דניאל, ואבי שיבדל"א זכה להיות ממקימי ישיבת הר עציון (הגוש). בתור דור שלישי זכיתי גם אני ללמוד, להתחנך ואף ללמד במוסדות השונים כאן באזור ואני מאמין שיש משהו מיוחד בתורה שבאה מן המקום הזה דווקא. מעבר לכך, חשוב לציין כי אחוזים רבים מתושבי גוש עציון הם אנשים יקרים, שקיימו בגופם את הצו האלוקי העתיק 'לך לך' ועקרו מארצות הברית וממדינות נוספות ועלו ארצה לקבוע את מושבם בארץ ישראל, בין השאר גם כדי לחזק את ההתיישבות היהודית כאן בארץ. להרבה ממשפחות הקהילה אליה אנו נוסעים לשליחות יש משפחה כאן בגוש עציון ואנו מאמינים שהקשר הכל כך חשוב הזה חייב להמשיך ולהתקיים עוד שנים רבות.

"נקודה אחרונה שאני מוכרח להוסיף בעקבות הימים הקשים שעברנו כאן לאחרונה בגוש עציון היא, שכולי תקווה שתחושות הכאב, הצער, האבדן הגדול, והלב הקרוע על הירצחו של דביר אהובנו, יחד עם שאר הנהרגים על קידוש השם בארץ ובעולם יעוררו את היהודים בכל מקומות מושבותיהם בארץ ובחו"ל להתאחד יחד באהבה, ולהמשיך בגאון את קיומו הנצחי של עם ישראל כנגד כל אויבינו".

יש בקהילות יהודיות בעולם גורמים שתוקפים את ההתיישבות, איך נכון להתמודד עם התופעה?

"אני מקווה מאוד שלא אמצא את עצמי מתמודד עם תופעות מעין אלו. הלוואי והייתי יכול להמחיש ליהודים בקהילות השונות בתפוצות את התחושה שאני חווה כל שנה ביום העצמאות וביום ירושלים. זה מאוד מרגש להתבונן בפריחה העצומה של ההתיישבות היהודית בארץ בעשורים האחרונים. לאחר שנים ארוכות של גלות, זכינו שהקב"ה השיב אותנו אל נחלת אבותינו ואין לנו אלא להודות, ואף בתקופות של משבר לדעת ולהאמין באבינו שבשמיים שהכל בהשגחתו. מכל מקום חשוב להרבות אהבה בקרב כל היהודים בארץ ובעולם, גם ובעיקר אצל כאלו שלא רואים זאת ובמקומות בהם חשים את ה'עוינות'. החכם עיניו בראשו ויודע להתרחק מסערות וויכוחים מיותרים שאין בהם כל תועלת".

אילו אתגרים נוספים צפויים לך ביציאה לשליחות?

"אנחנו מודעים לכך שנסיעה כמשפחה לשליחות ארוכה בארצות רחוקות כרוכה במאמצים רבים ובאתגרים בלתי פוסקים. בעזרת ה' כשנגיע לשם נוכל לעדכן אתכם בפרטים".

 

דוד סעייד, כיום שליח בבואנוס איירס שבארגנטינה, התגורר ביישוב עתניאל ולפני השליחות היה ראש מחלקת חבריא ב' בבני עקיבא.

"כאן בארגנטינה באופן טבעי קיימת הזדהות עמוקה עם ההתיישבות, רק שאין להם מושג איפה זה ומה זה אומר בדיוק. כך שהשליחות היא הזמנות מעולה לתת להם ציור חי של ההתיישבות ולמקם להם את זה על המפה. כשאתה מכיר משהו אתה מתחבר אליו יותר", אומר דוד. "זה לא שונה בהרבה מכל הסברה קלאסית. היתרון שעומד כאן זה שהם אחים שלנו וברוב המקרים צריך לקלף קצת וכבר מגיעים לחיבור וההזדהות עם ישראל. ההסברה שמה דגש על הפלא שנקרא ישראל ועל הזכות של ישראל להגן על עצמה בצורה שלא משתמעת לשני פנים. בנוסף, עם היהודים אפשר וצריך לדבר בגובה העיניים גם על הבעיות שיש כיום במדינת ישראל, זה לא הופך אותה לירודה בעיניהם, אלא להיפך, זה כנה ואמיתי בעיניהם ונותן להם רצון לעזור ולהיות חלק כדי לתקן".

 

יונתן קופפר, תושב אורנית ובוגר ישיבת ההסדר 'אהבת ישראל' בנתיבות נוסע לשליחות למונטווידאו, בירת אורוגוואי.

"אחת המטרות בשליחות היא חיזוק הזהות היהודית בתפוצות. כמובן שחלק מרכזי בתהליך הוא חיזוק הקשר למדינת ישראל, אבל חיבור חשוב נוסף הוא החיבור לארץ ממש. אני רוצה להאמין שמתוך מפגש, לימוד וחיבור נצליח להביא אנשים לרצות להתיישב בארץ בעצמם", מספר קופפר. "הדרך שלי להצליח כשליח היא על ידי קירוב וקשר בין-אישי. גם בקרב יהדות התפוצות יש נושאים שנויים במחלוקת. כמו בכל מקרה כזה, הדרך להתמודד עם המפגש בתור התחלה היא על ידי שיח. להגיע מהארץ ו'ללמד' אנשים אחרים שהדעות שלהם לא נכונות, זו לא הדרך. עלינו להגיע עם מעט ענווה ויכולת הקשבה על מנת שנוכל להתקדם ביחד".

ומה לגבי האתגרים והחששות?

"הריחוק מהמשפחה ומהחברים כנראה יהיה אתגר משמעותי. אני גם מצפה לפגוש אנשים שונים עם תרבות שונה ומנטליות שונה שצריך ללמוד לעבוד איתה. בעזרת ה' אקבל את התמיכה שאני צריך גם מחברי המשלחת שלי וגם מהארץ".

 

עופר גזבר, תושב היישוב פדואל שבשומרון, יוצא לשליחות לסידני, אוסטרליה ועד השליחות למד בישיבת הר עציון.

"אני חייב להודות שזה לא היה ממש בראש שלי באופן מודע כשהחלטתי לצאת לשליחות, אבל אני מניח שבמשך הזמן הם יכירו אותי, וישאלו איפה אני גר בישראל, ואני אוכל להסביר להם קצת על המקום והאזור, ועל מקומות יפים שיש בפדואל בפרט וביהודה ושומרון בכלל, ואז הם בטח יתחברו קצת יותר למקום. זה תמיד ככה, ברגע שאתה מכיר מישהו אמיתי ממקום כלשהו שעד עכשיו רק שמעת עליו. בנוסף, אני מאמין שכשחלק מהחברים שלי משם יבואו לבקר בארץ, או לשנה אחרי תיכון, אני אוכל לארח אותם ולהכיר להם ממש בפועל את האזור, וגם זה בטח יעזור להם להתחבר לארץ ולהתיישבות".

עוד מספר גזבר כי "לדעתי, בשביל להתמודד עם טיעונים צריך שיהיו לך טיעונים טובים ורציניים בתור תגובה. אני בטוח שכל מי שתוקף ומתנגד להתיישבות לא תופס את עצמו בתור אדם שרוצה להזיק - לא לעם ישראל ולא למדינת ישראל, הוא פשוט חושב שהוא צודק, ושיש פה עוול שצריך לתקן. אם תהיה לי הזדמנות מתאימה ואדם שרוצה באמת לשמוע, אני אשמח להגיד את מה שאני חושב, ואולי אני אסכים איתו על חלק מהדברים שיש לשפר, ואולי לא. הכל תלוי בטענות שלו ובמה אני חושב שהאמת. אני באמת מאמין שדיון אמיתי חייב להיעשות מתוך כבוד והקשבה אמיתית, גם אם מסיימים בסוף בחוסר הסכמה. ומעבר לזה, אני בטוח שגם לא יזיק לו לדעת שיש אנשים בהתיישבות שאכפת להם גם מעם ישראל ומהצד המוסרי, ושמוכנים להקשיב ולהתמודד באמת עם טענות".

על שאלת האתגרים בשליחות עונה עופר כי "אני מניח שלכל מי שיוצא יש אתגרים. חלקם בדרך כלל דומים, כמו: המרחק מהבית, יצירת קשר עם אנשים מתרבות ועולם אחר משלך והיפתחות לקבל גם מהצד השני, וחלקם גם יותר אישיים, שאצלי מגיעים יותר בצורה של יציאה מעצמי והסתכלות על התמונה הגדולה, חשיבה מחוץ לקופסא והרמה של המבט למעלה גם באמצע השגרה השוחקת, שאלו דברים שפחות הייתי צריך אותם עד עכשיו. גם הנושא של משמעת עצמית יעלה שם רמה, כי שם יש יותר חופש והרבה תלוי בך: כמה תחליט לעזוב את הגלשן ותרים אירוע לקראת צום גדליה, לדוגמה, וכמה תחליט להוריד ראש ותתן לצום לעבור כמו בדרך כלל. מקווה להצליח לעמוד בהחלטות ובעקרונות שבשבילם אני שם ולהרים אירועים שהם לא ישכחו".

זאב שוורץ, מנכ"ל "תורה מציון" מסביר את המטרה של "תורה מציון" ושליחי התנועה: "עיקר הפלטפורמה של תורה מציון היא חינוכית, כלפי הקהילה פנימה, וממילא אנו פחות פעילים בזירה הפוליטית ובהתנגשויות פוליטיות. בפעילות הקהילתית של השליחים מקדמים רבות את הקשר לישראל, למוצריה ולתוצרי יש"ע; אם על-ידי הזמנה הביתה והזמנה לסעודת שבת בהשתתפות חברי וצעירי הקהילות, ואם על-ידי יוזמות של פעילות בית-ספרית ופעילות קהילתית בה מעלים על נס את פירות הארץ, את תבואתה ואת תוצרת יהודה ושומרון. בכך, מחנכים את הקהילה היהודית להכיר בתוצרת ההתיישבות ולרכוש ממנה".

עוד טוען שוורץ, כי "תורה מציון מאמינה בחוט המשולש של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, ומחנכת לאהבת שלושתם, בדרך של התווית דוגמא אישית של השליחים. סיפורו של השליח רפי עבו שיצא מנווה דניאל לשליחות בוושינגטון, הוא דוגמא מאפיינת למעגל השפעה רחב. על הסטנדר של רפי בבית המדרש בשנות שליחותו בוושינגטון הייתה מדבקה הנושאת את הכיתוב "נווה דניאל". רפי קבע עיתים לתורה, ולמד חברותות עם צעירים ובעלי בתים בקהילה, חלקם רחוקים מאד מקיום תורה ומצוות בכלל ומציונות בפרט. מתוך דוגמא אישית של רפי ומשפחתו, התקרבו רבים ליהדות ולציונות, ומתוך התבוננות בהם אמרו 'אנחנו רוצים שהמשפחה שלנו והילדים שלנו יהיו כמו משפחת עבו, וכמו משפחות ראשי כולל ואברכי תורה מציון'.

רפי עבו חזר משליחותו הביתה לנווה דניאל, אבל שליחותו לא הסתיימה בכך. בהשפעתו, עלו כמה וכמה משפחות מוושינגטון והם גרים כיום בשכנות למשפחתו בנווה דניאל. בהשפעת שליחים נוספים הגיעו עולים ממונטריאול לעיר אפרת ולמעלה אדומים. עולים רבים הושפעו משליחי תורה מציון והם מתגוררים ברחבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן - בעופרה, באלקנה, בבית-אל ועוד. ההשפעה הגדולה של תורה מציון היא באמצעות שליחים מיהודה ושומרון שמהווים דוגמא אישית".

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד