נריה

"לא רבים יודעים שאחרי פטירת אבי הרב נריה, רבים פנו לאמא שלי בבקשה לקרוא רחובות על שמו", סיפר בנו של הרב צבי נריה, הרב נחום נריה, והוסיף "אמא התנגדה מכיוון שחששה שברחובות הללו תהיה בעתיד עשייה שאינה עוברת בקנה אחד עם דרכו והליכותיו. אבל כאשר פנו ראשוני המתיישבים וסיפרו לה שהם מבקשים לקרוא על שמו יישוב בגוש טלמונים שבבנימין היא נענתה בהתרגשות גדולה וראתה בכך התגשמות דרכו".

הקמת היישוב נריה היא אחד ממפעלי ההנצחה הבולטים והמשמעותיים לזכרו של הרב, אך מסתבר שהדרך ליישוב לא הייתה קלה. הרבנית ד"ר בת-שבע הרשקוביץ מראשוני המתיישבים בנריה סיפרה: "במקור הגבעה עליה נמצאת נריה הייתה מיועדת להקמת היישוב טלמון אך ביום שהמשאיות הגיעו עם הקרוואנים היה יום גשום ולכן נתקעו בבוץ והחליטו להניח את הקרוואנים במקום שבו הם נתקעו. שנתיים אחר כך הקימו את היישוב נריה שבתחילה היה נקרא טלמון ב', אך לאחר כ-7-8 שנים, כשביישוב היו כ-50 משפחות הוחלט להחליף את שם הישוב לנריה על שם הרב משה צבי נריה זצ"ל שרבים מתושבי הישוב היו מתלמידיו".

הגרעין הראשוני של היישוב נריה כלל מספר משפחות גרעין ממעלה לבונה ועוד כמה משפחות מירושלים. בשל קשיים רבים, בעיקר מבחינת תשתיות, רוב המשפחות נטשו את הישוב ונשארו רק חמישה משפחות חזקות ואמיצות. אז, לעגו בתקשורת למתיישבים וכבר כתבו שהקמת היישוב נכשלה. בנקודה הזו נכנסה תנועת אמנה שארגנה גרעין של חמש משפחות ממרכז הרב שהגיעו לנסות להרים את היישוב. "לא היה לנו כביש סלול", מספרת הרבנית הרשקוביץ, "והמים היו מגיעים מפעם לפעם במכליות. בימי החורף כאשר היה גשם ובוץ המשאיות לא היו יכולות להגיע אז נאלצנו לוותר על שטיפת כלים ולקצר זמן במקלחת. בנריה היו חיי הקהילה ויחסי שכנות נפלאים מיום ההקמה, בהתחלה כאשר לא היו כבישים נגישים ולא הייתה תחבורה ציבורית המשפחות היו תלויות זה בזה כדי לצאת מהישוב. ניהלנו לוח מודעות שבו פרסמו מי נוסע עם מי ואיפה. כבר בהתחלה כשהיישוב הוקם ורוב המשפחות היו צעירות ונאלצו לצאת לעבוד עד השעות המאוחרות התבלטו המאמצים לשלב חיי תורה וקהילה. כיום יש המון שיעורי תורה וכחמש שיעורים של דף יומי במשך היום יש פעילויות לילדים והשיא של היישוב זה יום העצמאות, בו יש טקס מרגש ליישוב נריה. כיום יש ביישוב כ-350 משפחות והיישוב סובל מבעיה, שכל פעם שאנחנו בונים בית כנסת חדש עד שאנחנו זוכים להיכנס אליו כבר לא נשאר בו מקום. ברוך ה' כל חמשת המשפחות שהיו בגרעין המייסד וסירבו לוותר זוכות לראות את בניהם מתיישבים גם הם ביישוב".

גם אבינועם גואלמן תושב היישוב סיפר כיצד זכה להכיר את הרב נריה ועתה הוא זוכה לגדול ביישוב הממש את חזונו הלכה למעשה: "גדלתי בקיבוץ עלומים וכבר מילדות דמותו של הרב נריה הייתה דמות שהיא מודל לחיקוי, אבא שלי היה תלמיד בישיבת כפר הרוא"ה וכילד הייתי פוגש את הרב משה צבי נריה בשבתות מחזור של אבא שלי. אני זוכר כבר כילד את ההבנה שהרב נריה הוא דמות מיוחדת ואפילו עשיתי עליו עבודה בבית הספר היסודי. גם אני בעקבות אבא שלי הלכתי לכפר הרוא"ה והספקתי ללמוד אצלו עד כיתה י"א. בזמן הלימוד בישיבה זה היה השנתיים האחרונות של חייו וזכיתי להיות בקשר אישי מאוד איתו מתוקף תפקידי בוועד המחזור, הייתי מגיע להרבה מאוד שיחות איתו ומתווך בין החבר'ה לבין ראשי הישיבה. אני זוכר את הרב ואת הרבנית כדמויות נעימות ומכניסות אורחים. היו לי שיחות רבות עם הרב על כוס קפה, כאשר היה פורש בפניי את השקפות חייו בתורה ובהתיישבות. כתלמיד תיכון אני זוכר את הרב עושה איתו הרבה שיחות על חשיבות ההגשמה וזוכר שתמיד דחף אותנו התלמידים לתורה ועבודה. לאחר החתונה אשתי ואני חיפשנו יישוב קהילתי שיתאים לאופיינו התורני ומלא העשייה הציונית כפי שחונכתי עליו ולמרבה האירוניה הגענו ליישוב על שמו של אחד הדמויות שעיצבו אותי - הרב משה צבי נריה. אגב גם לבני הבכור בחרנו את השם נריה".