ניתוח נתוני האוכלוסייה הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן בשנת 2017

חמישים שנה אחרי מלחמת ששת הימים והחזרה למרחבי יהודה שומרון ובקעת הירדן, ההתיישבות הישראלית באזור מונה כ-150 יישובים בהם מתגוררים 435,708 תושבים.

מניתוח הנתונים עולה כי הגידול השנתי באוכלוסיית האזור בשנת 2017 עומד על %3.4 לשנה, כאשר בעשור האחרון נרשם ממוצע גידול שנתי של %4.5 בשנה. יותר מפי 2 מהגידול הממוצע במדינת ישראל שעמד על 2.0% בשנת 2016.

הגידול בשנת 2017 (3.4%) נמוך במעט מהגידול בשנת 2016 (3.9%), גם הגידול במספר הנפשות ירד, בשנת 2016 הוא עמד על 15,765 תושבים לשנה ואילו בשנת 2017 הוא עומד על 14,299 אנשים. בעשור האחרון ההתיישבות גדלה ב-15,230 תושבים לשנה בממוצע. למרות זאת אנו עדיין שומרים על אחוז גידול גבוה יחסית לממוצע הארצי שעומד על 2% לשנה.

בזיקה לדת נמשכת המגמה הקבועה בה יש כמעט שוויון בין הקבוצות, כאשר כל קבוצה – דתיים לאומיים, חרדים וחילוניים – מהווה כשליש מהאוכלוסייה הכללית באזור עם יתרון קטן למגזר הדתי לאומי ולחרדי.

היישובים הגדולים ביותר ביהודה ושומרון הם כמובן הערים (לפי גודל): מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים ואריאל בהן מתגוררים יחד 190,591 תושבים (44%). במועצות המקומיות ביהודה ושומרון חיים 93,403 תושבים (21%) ובמועצות האזוריות הפרוסות ברוב השטח מתגוררים 145,909 תושבים (35%).

היישוב הכי גדול שאינו מועצה או עיר הוא כוכב יעקב שבבנימין, אחריו שערי תקווה בשומרון, גבע בנימין (אדם), טלמון, כפר אדומים ועלי.

מבחינת הגידול ביישובים, גם השנה היישוב עלי זהב (כולל לשם) שבשומרון הוא בעל אחוז הגידול הגבוה ביותר עם %24.5 גידול בשנת 2017. בין שאר הישובים שצמחו במיוחד נמצא את נעמה בבקעת הירדן (12.9%), נגוהות בהר חברון (13.4), בית הערבה שבמגילות ים המלח (20.2%) ומיצד בגוש עציון (9.6%).

במועצות האזוריות, הגידול הרב ביותר נרשם במועצה האזורית מגילות ים המלח, שאחוז הגידול שלה בשנת 2017 עומד על 8.3%. שאר המועצות האזוריות עומדות על אחוזי גידול גבוהות גם הן (מאחוז הגידול הגבוה לנמוך): מועצה אזורית שומרון (6.5%), מועצה אזורית הר חברון (5.2%), מועצה אזורית בקעת הירדן (4%), בנימין (2.7%) וגוש עציון (2.6%).

המועצה המקומית בה נרשם הגידול הרב ביותר היא המועצה המקומית אפרת, שאחוז הגידול של בשנת 2017 הוא 4.7%. אחריה עומדת מועצה מקומית קדומים (3.8%), מועצה מקומית קרני שומרון (3.5%) ומועצה מקומית עמנואל (3.1%).

העיר בה נרשם הגידול הגבוה ביותר היא ביתר עילית (5.3%), מודיעין עילית (4.6%) ולאחריהן אריאל (2.3%).

נתון חשוב נוסף הוא ממוצע הגילאים, כאשר תושבי יהודה ושומרון צעירים יותר מהממוצע הארצי. לפי נתוני הבחירות האחרונות, כ-53% מתושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם מעל גיל 18 כשהממוצע בכל מדינת ישראל עומד על 73% אזרחים מעל גיל 18.

ניתוח התוצאות מביא איתו שמחה מאופקת. בשנה החולפת פעלה הממשלה במדיניות חדשה על פי החלטת הקבינט, וישיבות תכנון נערכות כל כמה חודשים ובהם מאושרות יחידות דיור שעברו את התהליכים בממשלה. יחידות אלו היו אמורות לצאת אל הפועל, אולם אנו נמצאים עדין ב'הקפאה שקטה'. רובן המוחלט של יחידות הדיור שהיו אמורות להיבנות נתקלות בקשיים רבים שמקורם במחסור בכח אדם, מה שיוצר צווארי בקבוק רבים בלשכת התכנון ובהכנת המרכזים לשיווק ומקשים על הוצאות התכניות לפועל.

ההאטה בצמיחה נובעת משנים של הקפאה תכנונית והיעדר בניה. מתוך אותן אלפי יחידות דיור שאושרו השנה, נבנו בפועל בשנת 2017 מאות בודדות של יחידות דיור ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. הפרסומים בתקשורת מדברים כל העת על יחידות הדיור שאושרו, אך המציאות שונה לחלוטין מן הנראה כלפי חוץ.

נדרשת פעולה ממשלתית רצינית לשחרור חסמי הבניה והגדלת היצע הדיור בהתיישבות. דבר זה יחזיר את הצמיחה לממדים אותם הכרנו בעבר, וגם יסייע להורדת מחירי הדיור בירושלים ובאזורי הביקוש במרכז הארץ שנמצאים קרוב מאוד לערים והישובים ביהודה ושומרון.