משקעים ואקוויפר ההר – זה חיוני .

שנת תשע"ה (חורף 2015) מסתמנת כשנה ברוכת גשמים, בכל אזורי ארץ ישראל. בחינת הנתונים על משקעים בכל הארץ וההשלכות שלהם על משק המים בישראל מעלה משמעות אסטרטגית חשובה לאזור ההזנה של אקוויפר ההר.

להלן נתונים מרכזיים על אקוויפר ההר והמשקעים בו :

·         אקוויפר ההר, המצוי ברובו ביהודה ובשומרון הינו אחד האזורים החשובים למשק המים בישראל. זהו מאגר המים התת-קרקעיים הגדול של מדינת ישראל שמשתרע על  פני שטח של 3000 קמ"ר בבטן האדמה מהר הנגב בדרום דרך הרי יהודה ושומרון עד למורדות הרי הכרמל בצפון.

·         מאגר מים זה מספק כ-35 אחוזים מהמים השפירים המופקים במדינת ישראל.

·         באקוויפר ההר מתבצעים מאות קידוחי מי שתיה, המצויים ברובם בקו המחבר בין השפלה להר: בין ואדי ערה בצפון, לבין מזרח שפלת לוד בדרום.

·         סוג המסלע באזור ההר (קארסט) גורם לחלחול מי הגשמים שיורדים על הרי יהודה ושומרון. הקרקע הקרסטית באזור ההר, מאפשרת חלחול מהיר של הגשם אליו, בניגוד לאזור השפלה בו קיימת קרקע אטומה יחסית. מחקרים מראים שבאזור קארסטי מתחילה זרימה בנחלים רק לאחר רוויה של הקרקע הנוצרת לאחר ירידה של כ-70 מ"מ גשם. באזור ההר, יותר מ-98% מהגשם היורד מחלחל לתת-הקרקע ובעקבות כך שנה גשומה אחת, מספיקה למלא את החוסרים של שנים רבות באקוויפר ההר, בניגוד לבעיית המילוי החוזר, באקוויפר החוף.

·         בגלל התכונות הקרסטיות של המסלע מהירות הזרימה של המים באקוויפר (בתת-הקרקע) מוערכת ב 50-100 מטר ליממה.  ספיקות השאיבה בקידוחי המים הן תוצאה ישירה של כושר ההולכה סביב הקידוח. ולכן ככל שהמים מסוגלים לזרום לקידוח בקצב מהיר יותר בתווך התת קרקעי ניתן להגדיל את ספיקת השאיבה מהקידוח. מכיוון שכושר ההולכה של האקוויפר גדול מאוד, ספיקת השאיבה בקידוחים גדולה.

·         עובי המשקעים באקוויפר ההר הוא מהגבוהים בארץ: 600-800 מילימטרים לשנה בממוצע. עד כה ירדו השנה (תשע"ה, חורף 2015 ) כ-600 מילימטרים.

·         מליחות האקוויפר נמוכה ומכאן שאיכות המים גבוהה: מליחותם הנמוכה של תאים רבים באקוויפר, מתחת ל-100 מ"ג כלורידים לליטר, מאפשרת מהילה של מי המוביל, שמליחותם כמליחות הכינרת, כ-250 מ"ג כלורידים לליטר.

·         אגן ירקון תנינים- חלקו המערבי והחשוב ביותר של אקוויפר ההר אשר ממנו שואבים את רוב המים השפירים שמגיעים ממשקעי האקוויפר. האגן ניזון מגשם היורד על מחשופיו החדירים בשומרון וביהודה. הערך הממוצע הרב-שנתי של המילוי הטבעי של האגן, נאמד בכ-355 מיליון מ"ק לשנה אשר מהווים את כל 35 אחוזי המים השפירים המופקים מאקוויפר ההר.

·         אקוויפר ההר מספק למדינת ישראל מקור זמין ומהיר לאבטחת אספקת המים לאזרחי המדינה: קו המוביל הארצי, חוצה את מדינת ישראל מצפון לדרום. קידוחי מי השתייה, המצויים בגבול התחתון של האזור ההררי, מחוברים למערכת הארצית בקווים שכיוונם מזרח מערב (לדוגמא: טייבה-נתניה). כאשר קיימת בעיית הספקה מהכינרת, מזינים קידוחי אקוויפר ההר את המערכת הארצית בשאיבה מוגברת.

נתונים אלו מדגישים את חשיבותו העליונה של אקוויפר ההר ובמיוחד חלקו המערבי, אגן ירקון תנינים למדינת ישראל.

כאמור, מרבית המשקעים היורדים באקוויפר ההר אשר זורמים לאגן ירקון תנינים, מקורם ביהודה ושומרון וחלקו המזרחי של האקוויפר.

גורמים רבים המצויים באזור אקוויפר ההר מבהירים את החשיבות של אזור זה: ממוצע משקעים גבוה, חלחול גבוה, מוליכות גבוהה, מליחות נמוכה, ומיקום במרכז הארץ המאפשר אספקת מים ובטחון אספקת מים לאזורים המיושבים ביותר במדינה.

ישנה סכנה המתהווה גם בתקופה זו של חדירת זיהום לקרקע. זרימת ביוב שמקורו בערים פלסטיניות בנחלי ההר, עשוי להשפיע במהירות על איכות מי הקידוחים במורד האקוויפר. לדוגמא: בנחל מודיעין, בוואדי אל מז'ור ובנחל פרת, זורם כיום הביוב של רמאללה ואל בירה.

על מנת לשמור על אספקת מים סדירה לכל הארץ נדרשת שליטה ישראלית מלאה על אזור החלחול והאגירה של האקוויפר, על מפעלי המים, הקידוחים ומערכת אספקת המים.

למדינת ישראל יש אינטרס מובהק לשמור על משאב חשוב זה.

מצ"ב מפת תחזית שלגים בסופה של 19-21/2/2015.

(נכתב בסיוע בעז כהן – מהנדס מים)