מועצת יש"ע: דו"ח אדווה חובבני ומעוות את המציאות.

מועצת יש"ע ניתחה באמצעות מומחים את דו"ח מרכז אדוה והיא טוענת: הדו"ח מעוות ומסולף. מרכז אדוה ירה את החץ לעבר ההתיישבות ביהודה ושומרון ורק אחר כך עשה בנתונים כל מניפולציה אפשרית כדי להציג את המתנחלים כיהודי הסחטן.

לדברי ד"ר עדית סולברג כלכלנית ובכירה לשעבר במחלקת המחקר של בנק ישראל, המחקר אינו מתייחס למאפיינים המיוחדים של המועצות המקומיות בגולן וביו"ש.  בין מאפיינים אלו המספר הרב של הישובים הקטנים במועצות האזוריות ביו"ש, פיזורן הגאוגרפי של הישובים בתוך המועצות שהוא מהגבוהים בארץ, צורכי הביטחון המיוחדים של האזור ומשתנים נוספים הקשורים לאפיון הדמוגרפי של תושבי הגולן ויו"ש. במיוחד בולטת היעדר האבחנה בין מועצות מקומיות למועצות אזוריות, השונים מאוד במהותן ובהתנהלותן. חוסר ההתייחסות למשתנים אלו וההסתכלות על "ממוצעים" בלבד מציגים תמונה מוטה ולא מדויקת. 

היום פורסם דו"ח של מרכז אדווה המציג מדד השוואתי כביכול בין נתוני ההשקעה של מדינת ישראל ביישובי יו"ש לבין ההשקעה בעיירות הפיתוח.

הדו"ח נבדק על ידי אנשי מחקר ומומחים לתקציבי רשויות והם קבעו: מדובר בעיוות ובמניפולציה של העובדות. פעילי מרכז אדוה המיטו פרטים והתעלמו מפלחי אוכלוסייה משמעותיים בכדי להציג את המתנחלים כאלה שמועדפים על פני תושבי עיירות הפיתוח.

בצוות שריכז יגאל דילמוני סמנכ"ל מועצת יש"ע נערך ניתוח הנתונים והעלו את הטענות הבאות:

·         פעילי מכון אדוה ביצעו מניפולציה בנתונים כשרק ביהודה ושומרון הכניסו פנימה את המועצות האזוריות שתפעולן יקר, בעוד שבשאר אזורי הארץ התעלמו מהן ולקחו בחשבון רק את המועצות המקומיות ואת הערים שתפעולן זול בהרבה.
תפעול של מועצה אזורית בכל מקום בארץ, הוא עסק יקר אלפי מונים יותר מתפעול מועצה מקומית. במועצות האזוריות ישנה עלות גבוהה מאוד של היסעים לתלמידי מוסדות החינוך, לאנשי משק ותפעול המועצה וניהול המועצה מצריך נסיעות ארוכות ואחזקת צי רכבים מועצתיים. כך לדוגמא, עובדת סוציאלית המספקת שירות בתחום מועצה מקומית יכולה לנסוע באוטובוס עירוני כדי לבצע את כל תפקידיה. מתו שירות זהה במועצה אזורית (וכלל לא משנה אם המועצה ממוקמת בשומרון או בהר הנגב) כרוך בנסיעות ממושכות וארוכות יותר בין יישובים שברוב המקרים אין ביניהם תחבורה ציבורית וזו רק דוגמא קטנה לעלויות התפעול הגבוהות יותר בניהול מועצה אזורית.

להלן הנתונים שפעילי מכון אדוה לא הציגו לכם ובהם תראו השוואה בין מועצות אזוריות ביו"ש לבין מועצות אזוריות בשאר אזורי הארץ, ובין מועצות מקומיות וערים ביו"ש לבין מועצות מקומיות וערים בשאר אזורי הארץ: (הנתונים מתייחסים להוצאה המוניציפלית לשנה לנפש)

הטבלה הזו מוכיחה כי אם המועצות האזוריות גם בשאר אזורי הארץ היו נכנסות לשקלול הנתונים גם בשאר אזורי הארץ, התמונה היתה שונה באופן מובהק.

·         כאמור, העיוות מתבסס על העובדה שרק ביו"ש נלקחו בחשבון המועצות האזוריות. השוואת נתוני ההוצאה לנפש במועצות המקומיות בלבד, מציגה אף היא תמונה לפיה אין כל אפליה לטובת המועצות המקומיות ביו"ש לעומת אלו בדרום ובצפון

·         כאמור, ההשקעה בכל תושב במועצה מקומית קטנה מזו שבמועצה אזורית ובערים ההשקעה בכל תושב קטנה אף יותר וגם הנתונים הללו משתקפים היטב בטבלה שמרכז אדוה מעולם לא הציג:

הוצאת החרדים מנתוני המחקר אך ורק ביהודה ושומרון:

·         מניפולציה נוספת שביצעו פעילי מרכז אדוה בנתונים היה הוצאתם של התושבים החרדים מנתוני הדו"ח אך ורק ביהודה ושומרון. רק ביו"ש מפריד המחקר בין חרדים ללא חרדים. כפי שנראה מהנתונים הקודמים (ביתר עילית, מודיעין עילית) שילוב החרדים בחלוקת התקציבים היה מוריד את ההוצאה לנפש ביהודה ושומרון, שכן ההוצאות עבורם נמוכות יחסית (בין היתר על בסיס העובדה שאינם צורכים תרבות, פנאי, ספור וכו'). משום מה, פעילי מרכז אדוה בחרו להכניס את החרדים לנתונים בשאר אזורי הארץ, אך להתעלם מהם בנתונים שהוצגו לגבי יהודה ושומרון.

·         לדוגמא: בעמ' 16 בדו"ח אדוה, מופיעה טבלה "הכנסה מיועדת לנפש" שבה בחרו להפריד בין ההתנחלויות החרדיות לאחרות. מאחר וההכנסה לנפש בהתנחלויות החרדיות היא הנמוכה ביותר, צירוף המגזר החרדי להוצאה של שאר ההתנחלויות הייתה מציגה נתוני אמת ומונעת מפעילי אדוה מלבצע מניפולציה בנתונים ולכן נשארו החרדים בחוץ. מחברי הדו"ח לא מתביישים בכך ואף טרחו לציין שהם עשו כך על מנת להדגיש הפער : "מכל מקום, ההפרדה בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות מבליטה את רמת המימון הגבוהה במיוחד של השירותים המדינתיים בהתנחלויות הלא-חרדיות" .

גידול אוכלוסייה גבוה – השקעה נוספת בחינוך.

·         הדו"ח מציג את אזור יהודה ושומרון כבעל גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר. מאז 1991 הוכפלה פי 3 אוכלוסיית תושבי יהודה ושומרון. על פי נתונים נוספים של משרד הפנים ביהודה ושומרון אחוז גבוה ביותר של ילדים בגילאי  0-19 .

לדוגמא: בבנימין 53.4% , בשומרון 48.4%, בהר חברון 54.1% .

להשוואה אלו הנתונים במועצות אחרות: בחוף אשקלון 38.2%, בהר הנגב 31.4%, ובאשכול 34.8%.

·         כמות גדולה כזאת של זוגות צעירים וילדים מצריכה השקעה גדולה יותר בהקמה ותפעול של מוסדות חינוך והרחבת מוסדות החינוך הקיימים. חוק חינוך חובה מחייב את מדינת ישראל להעניק לתלמידים מערכות חינוך, מוסדות אנשי חינוך ועוד. זו השקעה שבאה לידי ביטוי בתקציבי הרשויות ובהעברות התקציביות של הממשלה לרשויות על מנת לתת לתלמידים את המגיע להם. ביהודה ושומרון מרכיב נוסף והוא האיום הביטחוני על התלמידים (רק לפני חודשיים נחטפו 3 נערים בדרכם הביתה ממוסדות החינוך). תוספת ההסעות, המיגון והאבטחה מגדילה את תקציבי החינוך ברשויות.