היחס לישראל בארה"ב

הנשיא אובמה לוחץ על ישראל לוויתורים דרמטיים, אבל הכרסום ביוקרתו בזירה הפנימית מגביל את אפקטיביות הלחץ. לעומת זאת, ישראל זוכה לפופולריות חסרת-תקדים בקרב הציבור האמריקאי, ולכן גם בקרב המחוקקים בשני בתי הקונגרס, השקולים בעוצמתם לנשיא.

לפי סקר "גאלופ" מ-18 לפברואר 2014, ישראל היא ה-MVP  (השחקן המוערך ביותר) במזה"ת – 72% - לפני מצרים וסעודיה המדשדשים עם 45% ו-35% בהתאמה. ישראל זוכה להערכה הגבוהה ביותר מאז 1991, כאשר "גאלופ" החל לסקור את התייחסות האמריקאים למדינות זרות.

ישראל יותר פופולרית מרוב הדמוקרטיות המערביות, ואילו הרשות הפלשתינית שייכת לגוש הבלתי-פופולרי (19%) יחד עם צפון קוריאה (11%) ואיראן (12%).  לכן, אובמה זכה לתגובה אדישה בינואר 2014, כאשר אמר בנאום לאומה בפני הקונגרס: "הדיפלומטיה האמריקאית שואפת להשיג כבוד ומדינה עצמאית לפלשתינים.  אבל, הוא זכה לתשואות סוערות כאשר המשיך: "...שלום וביטחון למדינת ישראל – המדינה היהודית היודעת שארה"ב תמיד לצידה".

הציבור הכללי – ולא היהודי – מהווה את מקור התמיכה השיטתית, הגבוהה בישראל. כך גם בקרב המחוקקים בארה"ב: היוזמה וההובלה של התחיקות המשמעותיות להידוק שתוף הפעולה ישראל-ארה"ב אינם של מחוקקים יהודים. רוב מוצק של תושבי ארה"ב תומך ברעיון המדינה היהודית מאז המאה ה-17, הרבה לפני ההתבססות היהודים שם ולפני הקמת איפ"ק וועידת נשיאי הארגונים היהודיים.  לפי סקר "מרכז פיו" מאוקטובר 2013, 55% מהנוצרים (ו-82% ממיליוני האוונגליסטים) בארה"ב – לעומת 47% מיהודי ארה"ב – מאמינים שארץ ישראל ניתנה לעם היהודי על ידי האלוהים. סקר אפריל 2010 של "מכון קוויניפיאק" קובע ש-66% מתושבי ארה"ב קוראים לאובמה לשפר יחסו לישראל. רק 19% מסכימים עם יחסו של אובמה.

התמיכה המוצקה בישראל מהווה מכנה משותף, שיטתי, בין-מפלגתי וחריג בתקופה של פולריזציה חסרת-תקדים  בציבור ובקונגרס האמריקאים; כאשר התמיכה באובמה הידרדרה ל-40% לפי סקר "גאלופ" מ-16 לפברואר; וכאשר מספר הולך וגדל של מחוקקים ממפלגתו מסתייגים ממדיניותו, כפי שנהוג בכל כהונה שנייה של נשיא.

ככל שגוברת תמיכת הציבור והקונגרס בישראל, כן מתחזקים מנופי העמידה בפני לחץ נשיאותי, במיוחד ערב בחירות נובמבר 2014 לשני בתי הקונגרס, שיכריעו את גורל הנשיא בשנתיים האחרונות לנשיאותו: האם יהיה "ברווז צולע" כמו כל נשיאי כהונה שנייה חוץ מהנשיא ג'יימס מונרו, או "סוס מרוץ". הצטיירות אובמה כעוין את ישראל תפגע ביכולתו לשמור על הרוב הדמוקרטי בסנאט ולהחזירו בבית הנבחרים. 

תדמית ישראל משודרגת כתוצאה מהצונאמי הערבי החושף מאפיינים אנטי-אמריקאים של המזרח התיכון; מהחרפת איום הטרור האסלאמי המיוצג על ידי מאות תאים רדומים בארה"ב עצמה; ומשתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני הגובר בין ישראל לארה"ב.  תדמית ישראל משתפרת למרות אי-ההסכמה בנושא הפלשתיני, מכיוון שרוב האמריקאים אינם מזדהים עם מדיניות הנשיא, ואינם רואים בישראל נושא חוץ שגרתי. הם רואים במדינה היהודית חלק בלתי-נפרד מערכים יהודים-נוצרים העומדים בבסיס התרבות, המוסר ושיטת הממשל של ארה"ב. סקר "גאלופ" מ-18 לפברואר מבטא את עוצמת רקמת היחסים בין ישראל לארה"ב, המאפשרת – מאז 1948 – להתגבר על משברים, לחצים וציניות, ומעניקה רוח גבית לנסיקת המדינה היהודית משארית הפליטה לבעלת-הברית המובילה של ארה"ב.