מותו של השד הדמוגרפי
בשיח הציבורי בישראל נהוג לנופף באיום הדמוגרפי כאחת הסיבות המרכזיות המחייבות את ישראל לסגת משטחי יהודה ושומרון, במטרה להתנתק מהאחריות כלפי תושבי האזור הערביים. ולמנוע בכך את הפיכתה של ישראל למדינה בעלת רוב ערבי, דבר שיפגע בזהותה כיהודית ודמוקרטית.
על פי התפיסה זו הריבוי הטבעי של הערבים כל כך גבוה עד שבזכות ריבוי זה עשויים הערבים לנצח במלחמתם הארוכה בציונות. כפי שהתנסח בעבר לואי שאבאנה, שעמד בראש הלמ"ס הפלסטיני:
"לדעתי, זה חשוב לא פחות מאשר האינתיפאדה. זאת האינתיפאדה האזרחית"
ואולם, נתונים חדשים שפורסמו על ידי הCIA מראים כי תחזיות אימים אלו רחוקות מלהתממש. על פי נתונים אלו נרשמת ירידה מתמשכת ועקבית בשיעורי הריבוי הפריון בקרב ערביי יו"ש, ונכון לעכשיו עומד שיעור הפריון על ממוצע של 3 לידות לאשה, אשר כבר משתווה למעשה לשיעור הפריון היהודי.
נתון זה מראה כי בטווח הרחוק עשוי היחס בין יהודים לערבים בארץ ישראל (למעט עזה) לעמוד על רוב יהודי יציב וקבוע ממערב לירדן. בכך מצדיק נתון זה את קביעתם של חוקרים ביקורתיים אשר מערערים על הפסימיות הדמוגרפית, וקובעים כי לישראל לא נשקפת סכנה קיומית מבחינה זו.
נתונים אלו אף מחזקים תחזית דמוגרפית שפרסם בעבר החוקר העצמאי יעקב פייטלסון.