הכרזה פלסטינית חד צדדית – סוף הסכסוך או קץ הציונות?
'סוגיות הליבה' המכשילות את המו"מ פעם אחר פעם הן למעשה הבסיס הציוני לקיומה של ישראל. התעקשות ישראלית מינימאלית על תיקוני גבולות 67', על ריבונות בירושלים והר הבית או בשאלת הפליטים היא אשר הכשילה את המגעים, ולא מחלוקות על ניסוח תתי-סעיפים ושרטוטי מפות. זאת, מכיוון שפשרה על סוגיות אלו היא פשרה על הציונות.
תהליך השלום לא נכשל מטעויות בפרקטיקה ליישוב סכסוכים. הוא נכשל בגלל הציונות.
המהלך הפלסטיני האחרון – לקראת הכרזה חד-צדדית – הוא וויתור על עקרונות ההדדיות הטבועים בתהליך אוסלו: הפלסטינים אינם מעוניינים להכיר בזכויותיהם של היהודים בארצם ואינם מעוניינים להביא ל 'מזרח התיכון החדש':
אבו מאזן: "מה זו מדינה יהודית? קראו לעצמכם איך שתרצו, אך אני לא אקבל זאת."
סאיב עריקאת: מעולם לא דרשנו מהחמאס להכיר בישראל
"אף אחד מעולם לא ביקש מהחמאס להכיר בישראל, לנטוש את דרך ההתנגדות או לשנות את צורך ההתנהגות שלהם. תפקודה של ממשלה הוא דבר אחד, ותפקודו של החמאס כגוף פוליטי הוא דבר אחר."
(הטלוויזיה הפלסטינית 19 אוגוסט 2009)
ד"ר נצרי קמסייה: כל השטח כבוש בידי ישראל
"ההצעות לפתרון בירושלים לא צריכות להיות נפרדות מפתרון הסוגיה הפלסטינית כולה. שכן, כל השטח כבוש על ידי ישראל, ושחרורו של כל השטח – ללא יוצא מן הכלל – הוא חובה דתית אישית"
(הטלוויזיה הפלסטינית, 9 יוני 2010)
הכרזה חד-צדדית על מדינה פלסטינית לא תוביל לסיום הסכסוך, אלא אף תחריף אותו. התלות ההדדית של ישראל והפלסטינים במשאבי טבע ונתונים גיאוגרפיים, קובעת כי היחסים ביניהם לעולם יהיו 'משחק סכום אפס':
● משאבי המים: כ 35% מאספקת המים למערכת המים הישראלית מגיעה מהאגן המערבי של אקוויפר ההר.
● המדינה הפלסטינית שתקום תהיה חסרת גבול בינלאומי, ותשאף להשיג מאחז או שליטה על מעברי הגבול המזרחיים בישראל. שאיפה זו תהיה גורם לחיכוך מתמיד.
● למדינה הפלסטינית לא יהיו נמלי-ים או נמלי תעופה בינלאומיים, ללא שיתוף פעולה כלשהו עם הרשויות הישראליות. עובדה זו תהווה גורם מתח ותערער על היציבות בשתי המדינות.
מהלך זה, הוא הכרזה חד-צדדית בוטה על קץ חזונו של השמאל הציוני. הפרטנר 'המתון' אבו מאזן, הוא אולי פרטנר מנומס ל 'ויתורים כואבים' ו 'להחלטות קשות', אך הוא אינו פרטנר לחזון. הוא אינו פרטנר של הציונות.
ההכרזה החד-צדדית הפלסטינית היא קבורתה הסופית של הציונות של אוסלו.
בחלוף השבעה וה 'שלושים', תגיע שעתה של ציונות חדשה.
