בג"צ פסק: היישוב מצפה כרמים לא יפונה

התיישבות צדקה לאורך כל הדרך. אחרי שנים שעברנו מסכת של עינוי דין, וארגוני השמאל בזבזו את משאבי המדינה, בשבוע שעבר פסק בית המשפט העליון לפי האמת שאותה זעקנו - היישוב מצפה כרמים הוקם כדין ודינו להישאר. נמשיך לבנות ולהיבנות בכל רחבי יהודה שומרון ובקעת הירדן, ולחזק את ההתיישבות במדינת ישראל.

אחרי קרוב ל-20 שנות מאבק הגיע רגע האמת בהחלטת בית המשפט בנושא מצפה כרמים.

לפני כשנתיים נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הפכה את החלטת ביהמ"ש המחוזי וקבעה כי על המדינה לפנות את היישוב. לפני כשבועיים בדיון מורחב החליט הרכב השופטים ברוב דעות כי תום הלב הנדרש מהממונה על הרכוש הממשלתי היה סובייקטיבי "ברף הגבוה" ולכן ניתן להשתמש 'בתקנת השוק' על מנת לאשר את הישוב מצפה כרמים.

פסק הדין עסק בשאלה האם קרקע פרטית שהוקצתה על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי לצורך הקמת היישוב מצפה כרמים תוכל להוסיף ולשמש אותו, על אף שהתברר כי אין מדובר ברכוש ממשלתי. על כך קבע פסק הדין כי תושבי מצפה כרמים פעלו כחוק וניתן לאשר את תכניות הישוב.

מצפה כרמים הוקמה במסגרת הסכם המאחזים בימי אהוד ברק בה פונתה נקודת התיישבות באזור היישוב כוכב השחר ובתמורה סיפקה המדינה קרקע לבניית יישוב – מצפה כרמים שמו. הממונה על רכוש נטוש, המקביל למנהל מקרקעי ישראל ביהודה ושומרון, הקצה שטח לחטיבה להתיישבות והם הקצו אותו לבניית יישוב. בדיעבד התברר שנעשתה טעות – חלק מהיישוב נבנה על קרקע שמוגדרת כפרטית.

כמה שנים מאוחר יותר הגישו ערבים תושבי הרש"פ בג"ץ על היישוב וטענו שמדובר בקרקע פרטית. המתיישבים, מנגד, אמרו שעומדת להם חזקת תום הלב שמוגנת על ידי תקנת השוק, ולכן העניין צריך להיפתר בבית המשפט המחוזי – על מנת לברר את העובדות.

השופטת נאור אישרה את טענת המתיישבים, ובהתיישבות ניצחו בבית המשפט המחוזי שקבע שאכן מדובר בתום לב ויש לאשר את הישוב. בתגובה הגיש ארגון השמאל שוב בג"ץ ולפני שנתיים פסקה השופטת חיות שמדובר בגזל של קרקע. לטענתה, רף תום הלב בתקנות השוק חייב להיות גבוה בהרבה ממה שהיה במקרה של מצפה כרמים.

בהתיישבות לא ויתרו, ובסיועה של שרת המשפטים דאז איילת שקד, שהתגייסה לעניין, ועו"ד הראל ארנון שיצג את המתיישבים, יחד עם זמביש מזכ"ל אמנה פעלו להאבק בהחלטה. בתיאום עם היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט הפעילו את סעיף 5 בתקנות השוק, שמאפשר להכיר במצבים שבהם התברר שהממונה על הרכוש הנטוש הקצה בטעות קרקעות למתיישבים – שהתקשרו עמו בעסקה בתום לב ולאחר מכן התברר שלא מדובר בקרקעות המדינה.

ואכן לאחר תלאות רבות, כך נפסק.

זהו פסק דין מהותי ביותר למען יהודה ושומרון. הוא בעצם קובע שניתן להשתמש בתקנות הקיימות – תקנות השוק, על מנת לאשר מבנים שנבנו בישובים לאחר שקיבלו אישור והקצאות מגורמי ממשל ושלטון. כיום ישנם בין 2000 ל-3000 מבנים ביהודה ושומרון שנמצאים בסטטוס של מצפה כרמים. מדובר ברובם במבנים בעומק של יישובים שקיימים מזה 30 שנה ויותר, והסיבה שהם בסטטוס הזה הוא שהמנהל האזרחי סימן מחדש את הקו הכחול ביישובים והחריג אותם החוצה. כך למשל, שכונה באלפי מנשה שבנויה כבר עשרות שנים פתאום גילתה שהיא מיועדת להריסה.

זהו פסק דין חשוב מאוד שישפיע בעתיד על מקומות נוספים.