תוכנית המחצבות – כשלים וסכנות

באוקטובר 2021 פרסם המנהל האזרחי ביהודה ושומרון תכנית מתאר אזורית (תמ"א) ביהודה ושומרון  52/1 – לאזורי כריה וחציבה של אבן נסורה. התכנית מגדירה 11 אזורים בשטח כולל של 14 אלף דונם, ומאפשרת לתת התרי כריה וחציבה ליזמים בשטח של עד 20 דונם להיתר ללא צורך בהגשת תכנית מפורטת.

מדברי ההסבר שהובאו ע"י עורכי התכנית בדיון להפקדתה, מצטייר כי התכנית עוסקת בהסדרה נקודתית של מלאכה מסורתית - כריית אבן נסורה (המשמשת לחיפוי בתים בירושלים, ולחיפוי גרמי מדרגות וכד') .

אולם בפועל מסתבר שהתוכנית מיועדת לשיטת חציבה אחרת – לאגרגטים, חומר גלם (חצץ, מצעים וכד') המיועד לתעשיית הבניה וסלילת הכבישים.

חציבת אגרגטים כוללת שימוש בחומרי נפץ לפיצוץ המסלע והיא בעלת פוטנציאל נזק סביבתי כבד - בתחומי הנוף, הסביבה וזיהום האוויר והמים. תכנון מחצבה לתוצרי אגרגטים דורש תכנון מדוקדק הכולל תסקר גאולוגי, הכנת חלופות, תסקירי השפעה על הסביבה והאוויר, תסקירים ארכיאולוגים נופיים ועוד, הכנת תכנית חיצוב מפורטת המתייחסת לאורך חיי המחצבה, הקיבולת שלה, ואופן שיקומה לאחר מיצוי הפוטנציאל הגלום בה. מדינת ישראל מחמירה בפיקוח על מחצבות כאלו. לעומתם במחצבות אבן נסורה הפיקוח והדרישות נמוכות יותר.

ב15 בדצמבר 2021 אמר שר הבינוי והשיכון זאב אלקין בכנסת בהתייחסו לקידום תמ"א 52/1: "קידום תכנית המתאר (52/1) הוא בדיוק מימוש של אותן מסקנות צוות פינס. איך אפשר להסדיר בלי לקדם את תכנית המתאר?".

דו"ח פינס עוסק בחציבת אגרגטים, ואילו התמ"א 52/1 עוסקת באבן נסורה (כפי שמעיד שמה). מדברי שר הבינוי השיכון עולה כי בניגוד לשם התוכנית ולהצגתה כמחצבות לאבן נסורה, היא מיועדת לשימוש לחציבת אגרגטים.

קידום תמ"א לחציבת אגרגטים עבור מדינת ישראל במסווה של חציבת אבן נסורה מהווה עקיפה והפרה בוטה של הליכי ועקרונות התכנון הראוי.

למעשה, מדובר בתכנית מסוכנת וחמורה אשר מטרותיה שונות מהמוצהר והיא מעניקה פרס לעבריינות, מעודדת כריית אגרגטים בצורה לא מפוקחת ולא מוסדרת תוך התעלמות מכללי תכנון ורגולציה בסיסיים.

תוכנית זו אינה עומדת בתנאי סף בסיסיים של הליך תכנוני ראוי לתחום שיש בו השפעה בלתי הפיכה לקרקע, לנוף ולסביבה, מכמה סיבות:  

1. הליך סטטוטורי חריג – מתמ"א להיתר. בניגוד לכל הליך תכנוני אחר, ובניגוד לתמ"א הנהוגה בישראל (בתחומי הקו הירוק) בנושא מחצבות (14/ב), התוכנית מאפשרת הוצאת היתרי בניה ללא הכנת תכנית מפורטת - ללא קביעת נורמה תכנונית שהיתר הבניה אמור לעמוד בה.

2. העדר בדיקות מקדימות חיוניות – התמ"א הוכנה ללא סקר גיאולוגי שהוא הבסיס לקביעת מיקום אופטימלי למחצבה, ללא בחינת חלופות, בלי בחינת השפעות סביבתיות ותחומי השפעה סביב האיתורים, בלי עריכת סקרים מקצועיים בתחומי הנוף, הארכיאולוגיה, ללא בחינת אפשרויות החיבור לדרכים סטטוטוריות, ללא תכנית חיצוב להגבלת עומק החפירה והיקפה וללא תכנית שיקום לאחר מיצוי פוטנציאל החציבה.

3. מידע מטעה וחלקי באשר להיקף התמ"א – לכאורה מדובר ב 20 דונם להיתר, אך אין מגבלה לכמות ההיתרים שניתן להוציא מכוחה, והיא חלה על שטח עצום ובלתי סביר ל"הסדרת מלאכה מסורתית".  חמור מכך היא החלה של תמ"א זו למעשה על כלל שטחי C ומאפשרת תוספת איתורים (פוליגונים) באישור שני קציני מטה מהמנהל האזרחי מבלי צורך לעמוד בתנאי הסף שיצדיקו את תוספת האיתור או מיקומו -  אלא אך ורק בפרסום ל30 יום בלבד.

4. עקיפת נהלים של המנהל האזרחי בדבר חובת תסקירי השפעה על הסביבה בבואה לדון בתכנית הכוללת אתרי כריה וחציבה . (סעיף 2 ב 2 מתוך תקנות בדבר הכנת תסקירי השפעה על הסביבה).

5. התעלמות מהשלכות תחבורתיות – מרבית מאתרי החציבה המתוכננים בתמ"א אמורים להתחבר לעורקי תחבורה ראשיים ולכבישי נת"י. התכנית מתעלמת מהצורך בהסדרה בטיחותית של השתלבות משאיות הענק של תוצרי מחצבות במערך הכבישים ובחיבורים תקניים לכבישים הסטטוטוריים.

6. התכנית אינה מסוגלת לשרת את מטרתה המוצהרת – על פי חוות דעת גיאולוגית של פרופ' עמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית שבחן את כל אתרי החציבה המתוכננים, רובם אינם מתאימים כלל לאבן נסורה. אם יש בהם חלקים המתאימים לאבן נסורה, הרי שהיא טמונה במעמקי האדמה ובדרך אליה יש חומרי גלם לאגרגטים.

7. פגיעה ביטחונית ושינוי מדיני - התכנית מתעלמת מהסכמי אוסלו ומהשמירה הקפדנית על מסדרונות שטחי C במקומות אסטרטגיים למדינת ישראל. מבטלת דה פקטו את האבחנה בין שטחי A B וC ומאפשרת העברת חומרים (גם חומרי נפץ לפיצוצים הנדרשים לפעילות החציבה) ללא פיקוח בין שטחי הרשות לשטחי יהודה ושומרון. חלק מאיתורי התכנית ממוקמים על צירי תנועה קיימים ועתידיים שמהווים עורקי חיים להתיישבות. מימוש התכנית מהווה סכנה ביטחונית והתיישבותית.

8. נזקים בריאותיים - התכנית מתעלמת מהיבטים בריאותיים הנוגעים לציבור הישראלי והערבי שחי באזור. בחלק באתרי הציבה המתוכננים ישנם בתים בנויים של ערבים תושבי הרש"פ אשר חיים בתוך מחצבה. מתוך עדויות של תושבי יישובים הסמוכים למחצבות פיראטיות בתחומי האיתורים המוצעים עולה כי המחיר הבריאותי והנזק לאיכות החיים ממשי וחמור, וכי ישנם מפגעי אבק קבועים הגורמים להחמרה במחלות ריאות נשימה ואסטמה בילדים ובמבוגרים, מפגעי רעש (פיצוצים וגריסה) תמידיים, ירידה בשמיעה ושכיחות גבוהה של שכבות אבק.

לתוכנית זו הוגשו קרוב ל 40 התנגדויות ע"י גופים שונים, עמותות, רשויות, יישובים, ארגונים, תושבים ואנשי מקצוע פרטיים. מדובר במספר יוצא דופן בכל קנה מידה.

לתוכנית זו יש משמעויות הרסניות ומסוכנות. היא הופכת את יהודה ושומרון לחצר אחורית ומערב פרוע של מדינת ישראל נטול חוק וסדר, וללא הסתכלות סביבתית שפויה ואחראית. היא אף תפגע באופן ישיר ועקיף לא רק בהתיישבות הישראלית אלא בכלל האוכלוסייה באזור. מדובר באזלת יד של מוסדות התכנון ביחס להסדרה נכונה של תחום המחצבות ביהודה ושומרון.

הכוונה להסדיר את המחצבות ביהודה ושומרון היא ראויה, אולם נדרש לעשות זאת בהתאם לעקרונות תכנון המקובלים במדינת ישראל, על בסיס תפיסות יסוד של עולם התכנון המודרני.