הפעילות האנטי-ישראלית של מועצת זכויות האדם של האו"ם( HRC)
בתאריך ה 12.02.20, פרסמה מועצת זכויות האדם של האו"ם (
HRC) מאגר מידע (״רשימה שחורה״) של חברות הפועלות בשטחי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים. הרשימה כוללת 112 חברות, כאשר רובן ישראליות והשאר מארה"ב, בריטניה, צרפת, הולנד ותאילנד. בין החברות המופיעות ברשימה, ישנן חברות שאינן "פועלות" במישרין ביהודה ושומרון, אלא מספקות שירות לאזור וכן חברות אם של חברות הפועלות מעבר לקו הירוק.הכללתן של חברות להן קשר עקיף בלבד לפעילות ביהודה ושומרון מחדדת את המסקנה כי מטרת הרשימה, או לכל הפחות השלכות אפשריות של הרשימה הינן עידוד הפסקת הפעילות בישראל באופן גורף.
יש להוסיף כי הרשימה כוללת גם חברות המספקות שירותים חיוניים, כמו מים, גז ודלק לתושבי האזור (ישראלים ופלסטינים), בהתאם להסכמים בין ישראל לרשות הפלסטינית.
גוף זה (
HRC) הינו גוף אנטי ישראלי ויש לפעול נגדם בכל דרך. אנו מביאים כאן את הטענות המרכזיות של ארגון The International Legal Forum נגד האו"ם:ה-
HRC פעל ללא סמכותתכלית המאגר היא ענישתית, במטרה מוצהרת ללחוץ על חברות לנתק קשרים עם יהודה ושומרון ובכך להפעיל לחץ על ישראל
. לפי סעיף 41 לאמנת האו"ם, רק מועצת הבטחון מוסמכת להטיל סנקציות על מדינה החברה באו"ם. לכן, ה-HRC פעל ללא סמכות כאשר פרסם מנגנון לסנקציות נגד ישראל.2. ה-
HRC פועל תוך אכיפה בררניתה-
HRC, הידוע בעוינותו לישראל, פועל תוך אכיפה בררנית נגד ישראל. ההחלטה להקים מאגר מידע בנוגע לפעילות כלכלית אך ורק בנוגע ליישובים יהודיים ישראליים ולא בשום הקשר אחר של שטחים במחלוקת, או שטחים כבושים (לפי הגדרתו של ה-HRC) מוכיחה את ההטיה הפוליטית נגד ישראל.3. ה-
HRC מתערב בכלכלה הבינלאומית בצורה פוגעניתל-
HRC אין סמכות, מנדט או תקדים המאפשר לו לקדם אג'נדות פוליטיות או מפלות, במיוחד על ידי זיהוי והוצאת דיבה כנגד חברות. המאגר יוצר תקדים מסוכן בו ארגונים בינלאומיים מערימים קשיים על סחר חופשי וקובעים מדיניות כלכלית הרסנית.חברות מערביות רבות פועלות בישראל ועסקים ישראלים מהווים שותפים משמעותיים בסחר, יזמות ופיתוח. לכן, קיימת סכנה לפגוע אנושות בשיתוף הפעולה העסקי, לא רק עם החברות המופיעות ברשימה, אלא גם על ידי יצירת אפקט מצנן לחברות שעלולות להימנע בעתיד מקשרים עם גופים ישראלים. לכן, ההפסדים הכלכליים הפוטנציאלים הינם עצומים ובלתי ניתנים לכימות מדויק.
4. המאגר לא נעשה לפי סטנדרטים אובייקטיבים ומקובלים
ה-
HRC לא פעל לפי קריטריונים אובייקטיבים, אלא הסתמך לרוב על מידע מעמותות המקדמות BDS (חרם על ישראל). ה-HRC לא מספק שום ראיות בדו"ח, ולא מבחין בין סוגים שונים של פעילות כלכלית ביהודה ושומרון. ההליך של ה-HRC לא עונה על קריטריונים של הליך הוגן, כולל שקיפות ועיון במסמכים.5. חברות פועלות ביהודה ושומרון על פי חוק
חברות הפועלות ביהודה ושומרון עושות זאת באופן שתואם לחלוטין את החוק הישראלי, החוק הבינלאומי וההסכמים הנוגעים לאזור בין ישראל לפלסטינים. פסקי דין שיצאו לאחרונה בבריטניה, צרפת, ארה"ב וקנדה מאשרות כי המשפט הבינלאומי אינו אוסר על פעילות כלכלית ביהודה ושומרון.
6. פעילות כלכלית בשטח הנחשב לכבוש היא אוניברסלית
פורום קהלת למדיניות פרסם שני דו"חות על הפרקטיקה הכלכלית של חברות בשטחים כבושים
. ממסקנות הדו"חות עולות כי כל מקרה של "כיבוש" ממושך מלווה בפעילות "התיישבותית" של אזרחי המדינה הכובשת, ובכל מקרה, עסקים משחקים תפקיד כלכלי חשוב באזור. למשל, החברות הבינלאומיות הגדולות בתחומי התעשייה, שרותים פיננסיים והובלה פועלות בבסהרה המערבית הכבושה על ידי מרוקו, וצפון קפריסין הכבושה על ידי תורקיה.7. ציות לרשימה השחורה עלול להפר חוקים נגד אפליה וחרם
חברות השוקלות לנתק או לצמצם קשרים עם ישראל צריכות לדעת כי הן עלולות להפר חוקים מדינתיים נגד אפליה וחרם. חרם על מוצרים ישראלים הינו אפליה בלתי חוקית כי היא מפלה אנשים וחברות על בסיס מוצא לאומי. חוקים שונים נגד אפליה קיימים בכל מדינה מערבית.
8. Airbnb
כמקרה בוחןבנובמבר 2018, כצעד מניעתי לפני תאריך פרסום הצפוי של הרשימה השחורה (תאריך הפרסום נדחה),
Airbnb הודיעו כי יפסיקו לפרסם נכסים הנמצאים ביישובים יהודיים ביהודה ושומרון. כתוצאה מכך, החברה התמודדה עם מספר תביעות בארץ ובארה"ב, כולל תביעה ייצוגית. בסוף, Airbnb הגיעה להסכם מול כל התובעים וחזרה בה מהמדיניות המפלה.* מסמך זה הינו תקציר לדו"ח העוסק בסוגיות המשפטיות העולות מהרשימה השחורה של מועצת זכויות האדם של האו"ם
HRC)).
