בית הדין הבינלאומי לצביעות
לפני מספר שבועות דווח בתקשורת כי משפטנים בכירים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה הזהירו את ראש הממשלה נתניהו לא להחיל את הריבונות הישראלית בבקעת הירדן, מחשש שבית הדין הבינלאומי יחליט לפתוח בחקירה על "פשע" זה. לצערנו, לא רק שהמשפטנים הראו חוסר הבנה מוחלט של בית הדין, הם גם חיזקו את האינטרס שלו לפעול נגד ישראל, כאשר הם מספקים לבית הדין את הסחורה המבוקשת: הוכחה בינלאומית לכך שבית הדין מצליח לשנות את התנהגותה של מדינה באמצעות איומים בהליכים פליליים.
בסוף השבוע שעבר התקבלה החלטה אצל התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, שהודיעה כי יש בסיס לחקירה נגד ישראל בעקבות פעולותיה ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. "אני משוכנעת כי יש בסיס סביר להתחיל בחקירה. השתכנעתי כי בוצעו או מבוצעים פשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה", כתבה התובעת. בנוסף, פנתה בנסודה לבית הדין הפלילי הבינלאומי שיכריע בהקדם האפשרי בשאלת סמכות השיפוט של בית הדין בשטחי יהודה ושומרון, רצועת עזה ומזרח ירושלים. זאת, מכיוון שסמכותו של בית הדין הבינלאומי חלה רק על מעשים המתרחשים על אדמתה של מדינה אשר חברה בבית הדין ולפניות שהוגשו על ידי מדינה חברה.
ישראל חתמה בעבר על אמנת רומא
– האמנה שהיא הבסיס לסמכותו של בין הדין הבינלאומי – אך לא אישררה אותה לאחר הוספת הסעיף המיוחד שיזמה מצרים. אותו סעיף, מגדיר בין הפשעים החמורים ביותר: "העברה, במישרין או בעקיפין, על ידי מדינה כובשת, של חלק מאוכלוסייתה לשטח אותו כבשה". מטרת הסעיף היא לקבוע, חלילה, שההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן וכל מי שחי בה או לוחם להגנתה ייחשבו פושעי מלחמה. כיום, ישראל אינה מדינה חברה בבית הדין הבינלאומי, והוא חסר סמכות בכל הנוגע אליה.לא לחינם טוען היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כי החלטת התובעת הראשית "אינה מתקבלת על הדעת". זוהי אינה החלטה מפתיעה, אך זוהי החלטה שאינה מבוססת משפטית וחורגת באופן גס גם מהייעוד וגם מהסמכות לשמו הוקם בית הדין. בנושא הזה אמר גם מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, כי "הודעתה של התובעת בבית הדין הבינלאומי מעלה שאלות לגבי יכולתה לחקור את ישראל, שלא נמצאת תחת תחום שיפוטה. אנחנו מתנגדים בחריפות לחקירה הלא מוצדקת והלא הוגנת נגד ישראל".
אך מעבר לבעיות הטכניות בהגשת התביעה, אם וכאשר תצא לפועל, הטענות העולות מתוך התביעה הן בעצמן שקר וכזב. הטענות הן כניעה חסרת בסיס לשקר ולמניפולציות שמנסים ערביי האזור להפיץ על מדינת ישראל. בניגוד למטרתה של הקהילה הבינלאומית, הן מלבות את השנאה בין שתי האוכלוסיות בשטח הארץ הקטן שלנו ומעודדות טרור מרצועת עזה וביהודה ושומרון. במקום להרתיע את אלו שיורים על אזרחים, הם מנסים להרתיע את אלו שמגינים עליהם. יותר ממה שהם מנסים לתקן, הם יקלקלו.
בימים אלה, מבלי התערבות של מדינות נוספות או התארגנויות בינלאומיות, מצבם של ערביי יהודה, שומרון ובקעת הירדן לא היה טוב יותר. הם מתקדמים יותר טכנולוגית, חברתית, תעסוקתית וחינוכית יותר מכל חבריהם ברצועת עזה ובמדינות המזרח התיכון. רק בשבוע שעבר הצגנו פה את הנתונים המדהימים על מצבם הטוב של ערביי יהודה ושומרון אל מול ערביי רצועת עזה ואת ההידרדרות במצבם לאחר יציאתה של ישראל מעזה. המסקנה שעולה מנתונים אלה היא אחת
– במקום שבו נמצאת מדינת ישראל יש פריחה ושפע ובמקומות שבהם היא אינה נוכחת יש כאוס, טרור ושלטון מושחת שלא מתפקד. במקום להאשים את צה"ל בפשעים – על המוסדות הבינלאומיים להעניק להם פרס נובל לשלום. הם מגינים בגופם על שמירת הסדר ועל המצב התקין ביהודה ושומרון. בלעדיהם, מצבם של הערבים כאן היה מורע לאין שיעור.
יותר מהכל, ההודעה של התובעת בהאג היא מכה ניצחת לחובבי הקמת מדינת טרור נוספת ביהודה ושומרון. היא מראה מה שווה נסיגה. כבר קרוב לחמש עשרה שנה שמדינת ישראל יצאה מעזה, אולם החמאס ממשיך לתקוף משם. כאשר חיילינו יוצאים להגן על אזרחי ישראל הם עלולים להיות נאשמים בפשעי מלחמה. אם חס וחלילה יתרחש דבר דומה ביהודה ושומרון, ישראל לעולם לא תוכל להגן על עצמה מפני מתקפות טרור מהרכסים השולטים על גוש דן וירושלים. אם חיילינו יגנו על תושבי המרכז הם יהיו חשופים לתביעות בהאג, הפעם ממדינה.
בימי החנוכה, בהם אנו מציינים את הגזרות הקשות שנגזרו על העם היהודי בארץ ישראל לפני 2,200 שנה ממניעים אנטישמיים, שוב עולות עלילות אנטישמיות נגד העם היהודי. כאז, גם היום – יכול נוכל להם. עם ישראל ינצח.
אנו חוזרים כאן מדי פעם על מילותיו של שמעון החשמונאי, אשר מהדהדות באוזנינו עד היום בצדקתן: "לא ארץ נכריה לקחנו, ולא ברכוש נכרים משלנו - כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, השיבונו את נחלת אבותינו".