תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

15/05/2019
הגדל

"תכנית המאה", כך מכונה בפי כולם התכנית שמתעתד להציג בשבועות הקרובים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפתרון הסכסוך בין הישראלים לפלסטיניים. על אף השמועות הרבות, אף אחד עוד לא יודע להגיד מתי היא תוצג בדיוק או מה יהיו פרטיה. פרטים עלומים נזרקים לאוויר באופן שוטף בכלי התקשורת, אך אין ודאות כי הם מדויקים או אם הם בכלל נכונים.

זוהי אינה הפעם הראשונה שהצעות להסכם שיביא שלום עומדות לפתחנו. עוד בימים שלפני קום המדינה, הציע האו"ם 'שלום' על בסיס חלוקת הארץ למדינה ערבית ומדינה יהודית במה שנודע לימים כ"תכנית החלוקה". בכ"ט בנובמבר 1947 עברה ברוב של 33 מול 13 מתנגדים החלטה 181 של האו"ם אשר הביאה לסיומו של המנדט הבריטי בארץ ישראל. למרות שהיהודים ביישוב העברי בארץ ישראל קיבלו את תכנית החלוקה, שאמנם נותנת לערבים שטח יותר גדול אך סוף-סוף מהווה אישור להקמת מדינה יהודית אחרי אלפיים שנה, ערביי האזור התנגדו לה בכל תוקף ופתחו במלחמה וטרור. זה לא מנע את הקמת מדינת ישראל בגבולות החלוקה, השבוע לפני 71 שנה.

לאחר מלחמת ששת הימים, בה חזרנו לחבלי אבותינו שבירושלים, יהודה, שומרון, בקעת הירדן והגולן, החליט האו"ם שעל ישראל לסגת משטחים אלו ובתמורה לסיום הלחימה על מדינות האזור להכיר בריבונותה ועצמאותה של ישראל (החלטה 242). ישראל קיבלה את אופייה של ההחלטה, אך נציגי אש"ף שוב סירבו להכיר בקיומה של מדינה יהודית חלק בלתי נפרד מאותה החלטה.

מאז ועד פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987, היו ניסיונות רבים לנסח פתרונות או הסכמים כלשהם ולנהל שיחות במטרה להפסיק את האיבה בין שתי האוכלוסיות. למרות שבשנים אלו חתמה ישראל הסכמי שלום עם האויבת הגדולה שלה מצרים הניסיונות לפתרון בארץ ישראל עצמה לא צלחו. ועידת מדריד, שכונסה בשנת 1991 על ידי נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב, הייתה הניסיון הראשון האמיתי להגיע לפתרון. הוועידה לא הובילה לשום דבר ממשי, אך שם נסללה הדרך למשא ומתן ולסבבים של שיחות שבבוא היום יביאו להסכמי אוסלו הנוראיים.

הסכמי אוסלו, הראשון והשני, והסכמי וואי וחברון הכלולים בתוכם הוסכמו בפועל וגרמו להקמתה של הרשות הפלסטינית. הסכמים אלו חילקו את השטח לאזורי A, B ו-C, והכניסו ללב הארץ ארגון טרור רצחני. הפלסטינים ממשיכים להפר את ההסכמים, אינם מכירים בפועל במדינת ישראל ויזמו את האינתיפאדה השנייה ופיגועי הטרור הקשים שחלקם נמשכים עד היום.

בשל כישלונם של הסכמי אוסלו, הזמין נשיא ארה"ב ביל קלינטון בשנת 2000 את ראש ממשלת ישראל אהוד ברק ואת יאסר ערפאת לקמפ דייוויד להמשך השיחות למען השלום. להמשיך את הסכמי אוסלו מהמקום שבו הם נעצרו. הוועידה נמשכה שבועיים, במהלכה הציע ברק לערפאת 94% משטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה כולל חלקים מירושלים ופינוי של 63 יישובים, חילופי שטחים בנגב ועוד "מתנות" נוספות בתחומי ירושלים והר הבית. הערבים שוב לא הסכימו לוויתורים מרחיקי הלכת של ברק, והשיחות הסתיימו בכישלון ופתחו באינתיפאדה השנייה.

בשנת 2005 נסוגה ישראל מחבל עזה וצפון השומרון ופינתה את כל היישובים שם. גם מהלך חד צדדי זה לא הביא שלום, ואת תוצאותיו הקשות אנו חווים עד היום.

בשנת 2006 החלו השיחות הישירות בין ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, במהלכן נפגשו השניים כ-36 פעמים. בשיחות, שבהן הוויתורים היו הגדולים ביותר עד היום, דובר על נסיגה כמעט מלאה מיהודה, שומרון ובקעת הירדן והצעה של אולמרט לחלק את ירושלים ולוותר על הריבונות הישראלית בעיר העתיקה. אולמרט גם הסכים לוותר על שליטה צבאית כלשהי בבקעת הירדן ולהפקיר את גבולה המזרחי של מדינת ישראל לחלוטין. בסופו של דבר הניסיונות להגיע להסכם כלשהו נכשלו והשיחות נפסקו בסוף שנת 2008, גם כאן בגלל הצד הפלסטיני שלא הסכים שהעיר אריאל תסופח למדינת ישראל.

בספטמבר 2010 ניסה ממשל אובמה להחיות את תהליך השלום בין הצדדים, בעזרת מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון. לאחר תחילת המפגשים בין הצדדים, חמאס וארגוני טרור נוספים פתחו במתקפת טרור נגד אזרחים ישראלים, בניסיון לטרפד את המשא ומתן - והצליחו. לאחר שלוש שנים ללא שיחות רשמיות או מגעים גלויים בין הצדדים, בעקבות בקשתו של מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי להתניע מחדש את תהליך השלום, נפתח משא ומתן בין ישראל לפלסטינים ביולי 2013 במהלכו שוחררו עשרות מחבלים רוצחים עם דם על הידיים. תהליך המשא ומתן התנהל באמצעות מגעים חשאיים, והושעה באפריל 2014, עקב הקמתה של ממשלת האחדות הפלסטינית.

מאז תכנית החלוקה ועד "תכנית המאה" של טראמפ, היו עוד הרבה נקודות היסטריות חשובות בתהליך להגעה להסדר עם הערבים, פסגות של ראשי מדינות, תכניות ויוזמות שלום, שיחות ומהלכים אזרחיים. אך כמעט בכולם, פעם אחר פעם, הערבים לא מוכנים לחתום על ההצעה. הם חמדנים מציעים להם את יהודה, שומרון ובקעת הירדן אז הם רוצים את ירושלים, נותנים להם את ירושלים אז הם חפצים בזכות השיבה, מדברים איתם על זכות השיבה אז הם לא מוכנים להתפשר על הקמת כח צבאי. כך היה בכל פעם שניסינו לשבת איתם ולנסות להגיע לפשרה.

אנו מאמינים בזכותנו המלאה על חבלי מולדת בכל ארץ ישראל. אין זכות לעם אחר על ארצנו. אולם גם מתנגדי ההתיישבות נדרשים כבר להבין, הצעות לנסיגות ולבריחה מהאזור הם מתכון בטוח לסרבנות ערבית וחס וחלילה לטרור נוסף.

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד