'תמרור אזהרה נוסף'
באיגוד יותר מ-65 סניפים של ועדות חקלאים מקומיות ברחבי יהודה, שומרון ורצועת עזה, ומשרדיו הראשיים יושבים ברמאללה. הוא מעסיק יותר ממאה עובדים ומחזורו השנתי גבוה מ-5 מיליון יורו. פעילותו ברובה ממומנת במישרין או בעקיפין ממקורות זרים ומארגונים כמו האיחוד האירופי, האו"ם וממשלות צרפת, נורווגיה והולנד.
איגוד ועדות העבודה החקלאיות מחובר בקשרים גלויים וסמויים לארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין' ופועל בתיאום עם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ועם ארגונים משפטיים, בעיקר כדי להשתלט על קרקעות בשטחי
C במסווה של פעילות הומניטרית למען החקלאים הערבים.UAWC
אומנם אינו ארגון ממשלתי, אך הוא בעל מעמד לאומי מכובד ברשות הפלסטינית, והוא למעשה הארגון היחיד בעל הידע המקצועי, היכולות המעשיות והמעמד הציבורי המספקים כדי להוציא לפועל בהצלחה מיזמים בהיקפים כאלה.איגוד הוועדות והרשות הפלסטינית פועלים בתיאום מנהלי וצבאי כדי לקדם את האינטרסים המשותפים של המאבק בישראל וההשתלטות על שטחי
C. עם זה UAWC מגדיר עצמו ארגון א-פוליטי ובלתי תלוי הרשום באופן רשמי ברשות הפלסטינית. הגדרה זו משמעה כי אין בין הרשות הפלסטינית ל-UAWC אלא יחסים רשמיים בלבד, ללא מחויבות אידאולוגית או פיננסית.בהיותו הגוף העיקרי הפעיל בעניין, איגוד הוועדות מרכז את הפעילויות ומתאם אותן כדי למנוע כפילויות ובזבוז משאבים, וחשוב לא פחות: כדי שהן ישתלבו בתוכנית האסטרטגית של הרשות הפלסטינית, החותרת לתפיסת שטחים רבים ככל האפשר במקומות מרכזיים באזורי
C.בו בזמן האיגוד מנסה באמצעים משפטיים, תקשורתיים ודיפלומטיים למנוע מצה"ל ומהמנהל האזרחי לפעול נגד ההשתלטות הבלתי חוקית הזאת.
בריאיון שנתן מנכ"ל הוועדות החקלאיות פואד אבו סיף לעיתונאית אליס רוטשילד בינואר 2017, אמר המנכ"ל במפורש: "ההסכמה של הרשות הפלסטינית לוותר על יותר מ-60% משטחי הגדה המערבית (דהיינו, שטחי
C בהסכמי אוסלו) הייתה טעות גדולה". מיקוד פעילות האיגוד דווקא בשטחי C מבטא את שאיפתו לבטל הלכה למעשה את הנגזרות הגאוגרפיות הנובעות מהסכמי אוסלו. הצהרות אלו ואחרות (כולל מצד בכירים באיחוד האירופי), עולות בקנה אחד עם סיורי השטח, תיעוד הפעילות והניתוח תצלומי האוויר שבוצעו לצורך מחקר זה.פעילויות אלו, המתקיימות ברובן בשטחי
C, הן הפרה של הריבונות הישראלית במקום ואינן מתואמות עם צה"ל, שהוא הריבון בשטח.כמו כן לאורך השנים האחרונות גם תמך האיגוד תמיכה גלויה בתנועת החרם על ישראל, ה-
BDS. בדו"ח הסיכום לשנת 2015 של איגוד הוועדות מצוטטת החלטת מועצת המנהלים, לפיה "מועצת המנהלים המשיכה את המהלך בתמיכה במדיניות ה- UAWC בהחרמת ודחיית כל סוגי הנורמליזציה עם ישראל ומימון המותנה בהתניות פוליטיות. המועצה אישרה כי כלל הוועדות והארגונים (המקומיים והבינלאומיים) תומכים לחלוטין בקמפיין הלאומי להחרים את הכיבוש הישראלי, ולהטיל סנקציות על ישראל" .שיטת הפעולה של איגוד הוועדות החקלאיות במיזמים מסוג זה זהה בדרך כלל: בשלב הראשון הוא מנגיש את השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים ושיפוצן וכן הקמת מערכת לאספקת מים על ידי מתיחת קווי מים ובניית מאגרים, ובשלב השני הוא מסייע בהדרכה ובמימון של העבודה החקלאית עצמה עם החקלאים בשטח.
שיטות הפעולה העיקריות של איגוד הוועדות החקלאיות:
פריצת דרכים: סלילת כבישים חקלאיים באורך מצטבר של מאות קילומטרים, המאפשרים גישה אל אדמות הניתנות לעיבוד בשטחי
C, בין השאר בבקעת הירדן, גוש עציון, אזור אריאל והשומרון, הר חברון, מזרח בנימין ועוד.השתלטות על מקורות מים: השתלטות על מעיינות בקרבת יישובים ישראלים, חפירת רשתות של בורות מים באזורים מדבריים, הקמת אגני ניקוז תוך הטיית תוואי נחלים, פרישת מאות קילומטרים של צנרת מים, בניית מאגרי מים ועוד.
תפיסת קרקעות על ידי פעילות חקלאית: נטיעת עצים, חרישת שטחים, עבודות עפר הנדסיות, הקמת טרסות, גידור שטחים וכדומה.
העבודות החקלאיות השונות מתבצעות במגוון מסגרות, שהבולטת והמרכזית שבהן הינה תכנית "שורשים". תכנית "שורשים" היא מיזם שיצא לדרך בשנת 2014, והוא המיזם בעל ההיקף הרחב ביותר לצורך השתלטות על אלפי דונמים בשטחי
C, ולכן שם זה מהווה לעיתים שם כולל לפעילות החקלאית שמוביל האיגוד.תחילת הפעילות של "שורשים" הייתה השתלטות באמצעות עיבוד על השטחים החקלאיים במורדות ההר המזרחיים שבין דרום-מזרח בית לחם עד צפונית לחברון, בדגש על שטחי
C, ומשם התרחבה לשאר אזורי C ברחבי יהודה ושומרון, שבהם נעשים מאמצים ניכרים ומתואמים כדי לקבוע בשטח עובדות בלתי הפיכות.האיחוד האירופי הקצה סכום של 3.6 מיליון יורו ל-
UAWC להפעלת תוכנית "שורשים" באזור בית לחם בשנת 2014, ומימן 90 אחוזים מעלותה הכוללת. במסגרת המיזם ביקר נציג האיחוד האירופי באזור כדי להתעדכן בהתקדמות המיזם ובעבודת UAWC בכללה.במרץ 2015 נערך בעיר בית לחם כנס ההשקה של תוכנית "שורשים". בכנס ההשקה השתתף שגריר האיחוד האירופי ברשות הפלסטינית דאז ג'ון גאת' רוטר. בדברים שנשא אמר רוטר: "המיזמים שיבצע האיחוד האירופי לאזרחים באזורי
C הכרחיים, במיוחד במגזר החקלאות, שמהווה חלק חיוני מהכלכלה. מיזם זה יתרום כדי לסייע לחקלאים הפלסטינים [...] ובביסוס העובדות הפלסטיניות על הקרקע, לנוכח מדיניות ההתנחלות של ישראל [...] איגוד ועדות העבודה החקלאיות הפגין את יכולתו ליישם מיזמים חקלאיים באזורים פלסטיניים רבים, וכי היחסים עם האיחוד האירופי מגיעים בעקבות ההצלחות שהשיג האיחוד".
