'תמרור אזהרה'

בהסכם הביניים שנחתם בין ישראל לראשי אש"ף באוסלו (1993), החליטה ישראל להכיר בארגון טרור זה, ולאפשר את הקמתה של הרשות הפלסטינית שתנהל אוטונומיה ערבית שלטונית בחלק מאזורי יהודה ושומרון.

במסגרת ההסכם חולקו אזורי יהודה ושומרון לשלוש קטגוריות: שטח A – נתון לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית; שטח B – נתון לשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ולשליטה ביטחונית של ישראל; שטח C – נתון לשליטה ישראלית מלאה (אזרחית וביטחונית). ואף שבפועל חלקים רבים מההסכם אינם מיושמים ואחרים אינם רלוונטיים, חלוקת הסמכויות בקטגוריות השטח השונות עדיין נשמרת.

מרכיב מרכזי בתוכנית הוא הניסיון להעמיק את הנוכחות השלטונית של הרשות הפלסטינית דווקא בשטחי C ולנסות לספח אותם לידיה דה-פקטו, לאור נקודת המוצא כי בעקבות הסכמי אוסלו שטחי A ו-B כבר נמצאים בשליטתה.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של החרפה ותחכום באמצעות ניצול פעולות חקלאיות כדי לקבוע עובדות בשטח שלא כחוק התקף באזור, הסכמי אוסלו, שלפיהם הריבון המלא בשטחי C הוא ישראל, וכן שלא כדין הבין-לאומי.

הרשות הפלסטינית זוכה לתמיכה דיפלומטית של מדינות אירופה זה עשרות שנים. האיחוד האירופי היה צד בגיבוש הסכם אוסלו ונציגיו נכחו בחתימה עליו, אולם בשנים האחרונות הוא מממן במימון ישיר רבות מפעילויות המקרקעין הבלתי חוקיות של הרשות הפלסטינית בשטחי C, ובכך מסייע לתוכנית החותרת להקים באופן חד-צדדי מדינה פלסטינית על כל שטחי יהודה ושומרון.

אחת הדרכים שבהן פועל האיחוד האירופי היא מניעת אפשרויות של פיתוח תשתיות והרחבת יישובים יהודיים ביהודה ושומרון - על ידי פיתוח של בנייה וחקלאות ערבית. בשנים האחרונות בנה האיחוד האירופי בשטחי C יותר מאלפיים מבנים המיועדים לשרת את האוכלוסייה הערבית בעשרות נקודות יישוב בלתי חוקיות, ללא אישורי תכנון וללא תיאום עם הרשויות המוסמכות. רבים מתושבי מקבצים אלו "היגרו" בעידוד הרשות הפלסטינית משטחי A ו-B אל האזורים הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה. מטרת בנייה זו ותהליך ההגירה הנלווה אליו, כמו המיזמים החקלאיים שיוזכרו להלן, היא ליצור רצף טריטוריאלי בשליטת הרשות הפלסטינית כדי לסכל אפשרות של סיפוח ופיתוח מצד ישראל.

בהתאם למדיניות זו, גם תוכניות הפיתוח והחקלאות בשטחי C נעשות שלא כחוק ובניגוד לשליטה הישראלית בשטחים אלו, מתוך הצדקה לכאורה כי נציגות האיחוד פועלת בהתאם למסקנות ולהמלצות של מועצת החוץ של האיחוד האירופי לסיפוק צרכים הומניטריים של הערבים המתגוררים ביהודה ושומרון.

אתר זה נבחר בקפידה, מאחר שבמקום יש פרוזדור צר של 'שטח C' המחבר את גוש עציון לאזור ים המלח. בשנים האחרונות הצהירו שרים בממשלת ישראל כי בכוונת מדינת ישראל לסלול כביש שיחבר את גוש עציון לאזור ים המלח, ופרוזדור זה הוא תא השטח היחידי שאפשר לסלול בו כביש שכזה. רוחבו של מעבר זה הוא כקילומטר אחד בלבד. תפיסתה בפועל של רצועה זו על ידי הרשות הפלסטינית, מחברת שני גושים של שטחי B וחוסמת כל אפשרות סלילה של כביש ישראלי עתידי. צעד זה תואם את האסטרטגיה הברורה שתוארה לעיל ועל פיה הרשות הפלסטינית מכלכלת את צעדיה.