המאחז האחרון
חאן אל-אחמר הוא מאחז לא חוקי שהוקם בשטח C, ולמעשה נמצא באדמות מדינה בתחום שיפוט ישובי גוש אדומים וחלקו בתחום הדרך של כביש 1. המאחז מורכב מכמה פחונים, אשר חלקם משמשים למגורים וחלקם משמשים כדיר לעיזים ולכבשים. במקום מתגוררים 3-4 משפחות בדואיות ומעט אנשים. מבנה אחד שונה מכל שאר המבנים הוא בית הספר שהוקם ביישוב על ידי ארגון "זכויות אדם" איטלקי במטרה להציג את המקום כחיוני לתלמידי האזור ולהקשות את הפינוי.
תושבי הכפר, בני שבט הג'הלין הבדואי, חיו עד לפני מספר שנים בנגב. לאחר מחלוקת שפרצה בתוך השבט, התפצל השבט לשניים וחלק מחבריו ברחו צפונה לאזור מעלה אדומים, שם הם נמצאים עד ימים אלו. הם מחליטים להתיישב בנקודה סמוכה מאוד לכביש הראשי, מה שמהווה סכנה גם לילדיהם וגם לנוסעים בכביש אשר לא פעם נזרקו לעברם אבנים, ולהתחבר באופן בלתי חוקי לרשת המים והחשמל של הרשות המקומית.
תושבי חאן אל-אחמר ידעו מהרגע הראשון שהם יושבים בשטח בצורה בלתי חוקית ועל כן לא ניתן יהיה לשבת שם לאורך זמן. אך לרש"פ, שהוקמה מספר שנים לאחר מכן, הייתה תוכנית אחרת. באוגוסט 2009 הכריז ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד על תכניתו ליצירת מדינה פלסטינית. העיקרון השולט באותה תכנית היה להקים מדינה דה-פקטו, לא על ידי הסכמים שונים ומשא ומתן סבוך, אלא על ידי יצירת עובדות בשטח. גם בשטחי C.
הצורך בתפיסת שטחים אסטרטגיים ליצירת מדינה הוא ברור וחאן אל-אחמר נמצא באחד המקומות היותר חשובים בשטח שבו אמור להיווצר רצף טריטוריאלי על פי תכנית פיאד. כך יצא שהתושבים הבדואים של המאחז העניקו לרש"פ דריסת רגל חשובה מאוד באזור. כעת הם כלי משחק בידי הרש"פ, ארגוני שמאל קיצוניים וממשלות אירופאיות אשר משתמשות בהם כדי להמשיך ולתפוס את השטח.
צווי פינוי רבים ניתנו למאחז הבלתי-חוקי. במשך יותר מעשר שנים מדינת ישראל דחתה שוב ושוב את פינוי חאן אל-אחמר והציעה לתושביו חלופות אחרות. החלופה שעומדת כעת על הפרק הוא שטח שנמצא מספר ק"מ מערבית למקום בו נמצא עכשיו המאחז, במקום שנקרא "ג'האלין מערב" באזור אבו-דיס בפרברי ירושלים. לפי ההסכם, אמורה כל משפחה לקבל חבילת פיצויים בגובה של כחצי מיליון ש"ח עבור כל אישה אשר נשואה לראש המשפחה.
כל אישה עתידה לקבל חלקת אדמה מוכנה לבנייה עם תנאים טובים יותר מבכל מקום אחר ברש"פ: מים זורמים, תשתיות חשמל, בתי קבע ומוסדות ציבוריים כמו קופות חולים, מוסדות חינוך ועוד. הילדים יוכלו לגדול כמו שכל ילד בגילם במקום אחר יכול לגדול בשנת 2018.
השכונה מוכנה לחלוטין. כל החלקות מיושרות והתשתיות נמצאות במקומן. אך נציגי התושבים, בלחץ חזק של הרש"פ, החליטו ברגע האחרון לא להסכים לפשרה ולהתנגד למעבר ל"ג'האלין מערב". הם דחו למעשה את כל הפיצויים אשר המדינה הציעה להם ויצרו מצב בו ילדיהם ימשיכו לחיות בפחונים ובתשתיות שאינן מתאימות למאה ה-20.
בג"ץ נתן לתושבי המאחז להציע אפשרות אחרת, אך הם לא מצאו לנכון לעשות זאת. בחודש אוגוסט האחרון, לא נותרה לבית המשפט ברירה אלא לדחות את העתירות של תושבי המאחז ולאפשר למדינה לפנות אותו. “שורת הדין היא שאין עילה משפטית להתערב בהחלטתו של שר הביטחון לממש את צווי ההריסה שהוצאו למבנים הבלתי חוקיים שבחאן אל-אחמר”, כתבו השופטים סולברג, וילנר וברון.
לצערנו, שמענו השבוע את הפרסום כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון להקפיא את פינוי חאן אל-אחמר. בשנים האחרונות אנו עוקבים בדאגה אחר ניסיונות השתלטות פלסטינית על שטחי C, כולל הקמת מאחזים לא חוקיים, בניית מערכי חקלאות, פריצות דרכים ותשתיות, אשר חלקן נעשות במימון ממשלות זרות. ברש"פ הוקם משרד ממשלתי עם עשרות עובדים שמטרתו להגביר את נסיונות התפיסה של שטחי C.
מהלך זה נועד לקעקע את הנוכחות הישראלית ביהודה שומרון ובקעת הירדן, לתפוס שטחים שולטים ולפגוע בהתפתחות ההתיישבות הישראלית במרחב. מדובר בשוד של נכסים אסטרטגים לאור היום.
המאחז הבלתי-חוקי חאן אל-אחמר הוקם ללא אישור בשטח האסטרטגי 1E במטרה לייצר חייץ בתוך ההתיישבות הישראלית באזור ולתפוס שטחים שולטים על כביש 1 בין ירושלים לים-המלח.
לאחר שנים של מאבק, ניתנו כל האישורים הסטטוטוריים והמשפטיים הנדרשים המאפשרים את פינויו המידי. על פי עמדת המדינה יש להעביר את המאחז לאזור אבו-דיס ולא להשאירו במרחב גוש אדומים.
דחיית פינויו או העתקתו למקום קרוב בגוש אדומים תהווה רוח גבית להקמת מאחזים בלתי-חוקיים פלסטיניים נוספים, הגברת הבניה וההשתלטות הפלסטינית בגוש אדומים ובשטחי C ופגיעה בריבונות מדינת ישראל.
אסור שממשלה ימנית-לאומית תאפשר התרחשות זו. אנו קוראים לראש הממשלה ולשרי הממשלה לפנות את חאן אל-אחמר לאלתר.
