אל תקרי בניך אלא בוניך
ההתיישבות ביהודה ושומרון שנמצאת בפריחה, בגידול ובעלייה מתמדת ידעה בעבר מאבקים רבים. גם כעת אנו נמצאים במאבק נוסף וקשה מאבק נגד כוחות הרס וחורבן המנסים בכל עת למצוא את הדרך לפגוע להחליש ולהקטין את מפעל ההתיישבות ביש"ע, המהווה את אחד המפעלים הציוניים הגדולים של מדינת ישראל.
ידיעת המצב לאשורו לא נועדה חלילה כדי להחליש או להפחיד אלא ההפך, כדי להכיר במציאות על-מנת שיהיה אפשר להיערך אליה – גם פנימית מהותית וגם מעשית. עלינו לעשות מפנה בחשיבה, לא להיות אדישים, ולדעת שמתנהל פה מאבק מוחות המכוון כלפי חוסנה של ההתיישבות, ומתוך כך לדעת להתמודד עם ההתקפות הללו.
השבוע התקיימה ישיבה של ועדת השרים לענייני מאחזים. השם מטעה. לא דיברו שם על מאחז או על נקודות התיישבות. לא דיברו שם על מגדל מים או על קראוון. דיברו שם על כיצד ניתן, באמצעות חקיקת חוקים ותקנות אנטי ציוניים ומוסריים להצר עד כדי מחנק את התפתחות כלל ההתיישבות. כיצד ניתן לאסור את הבניה גם בגבעת זאב, במעלה אדומים, בגוש עציון, באריאל, בעפרה ובבית יתיר, והכל במסווה של "תקנות חוקיות", "פיקוח ממשלתי על הבנייה", "והשמירה על החוק והסדר". אם פעם ניסיונות השמאל להרוס או למנוע בניה בישובים נעשו באמצעות עתירות לבית המשפט או הלשנה לאמריקנים או לאיחוד האירופי – כיום המדיניות הזו, של הקפאה מוחלטת של צמיחת ההתיישבות מופיעה כהצעה של הפרקליטות על שולחנם של שרי ממשלת ישראל, בגלוי, במוצהר, כאג'נדה שלטת.
משמעות הצעת משרד המשפטים, היא מניעת כל אפשרות של גדילה צמיחה הרחבה והתפתחות של כל אחד ממקומות הישוב ביהודה ושומרון. מעבר להגבלות העתידיות המשורטטות בהצעות המונחות בפני השרים, מבקשים אנשי משרד המשפטים גם לקבל לידם את כל התוכניות שאושרו בעבר ולא מומשו עד היום. לא רק לא לתת היתרים חדשים אלא גם לבדוק מחדש את ההיתרים שכבר ניתנו אבל טרם התחילה שם הבניה. ראשי ועדת השרים ואנשי הפרקליטות אומרים במפורש שבנושא הזה אין הבדל מבחינתם בין ישובים עירוניים או מאחזים, בין גושי ההתיישבות למקומות שמחוצה להם.
המנדט שקיבלה ועדת השרים לענייני מאחזים הוא הסדרת נושא הבניה ביהודה ושומרון. מצוין. אנחנו בעד. במשך שנים מתקיימת בניה סדירה באישור ממשלות ישראל אבל מבלי שאף אחד לוקח את האחריות וכשזה קורה מאשימים את המתיישבים ברמייה וב"צפצוף על החוק".
במקום זאת גיבש משרד המשפטים הצעת החלטה לממשלת ישראל שכותרתו היא: "לא ייבנה בית ביהודה ושומרון אלא אם...", וכך מתחיל כמעט כל אחד מסעיפיו, מנוסח בצורה שלילית המצביעה על כל מגמת ההצעה.
להסדיר את נושא הבניה ביו"ש פירושו – להסדיר בצורה גלויה כיצד ניתן לבנות בית באחד הישובים על פי חוקי מדינת ישראל, ובמקום זאת עסוקים חברי הועדה ואנשי הפרקליטות בלחוקק חוקים שיאסרו על בנית בית שכזה -אלא אם כן מתקיימים אי אילו תנאים דרקוניים ומגבלות בירוקרטיות קשות שבפועל לא ניתן לעמוד בהם, וברור שכוונת מציעי ההצעה היא איננה להסדיר את נושא ההתישבות אלא לחנוק אותה.
צריך להחיל את חוקי הבניה של מדינת ישראל הקיימים בישראל הקטנה גם ביהודה ושומרון. הממשלה היא זו שאמונה על ההחלטה להקים ישוב חדש, אבל מכאן והלאה הנושא עובר לרשויות ולועדות התיכנון האזוריות. בדיוק כפי שלא תתקיים ישיבת ממשלה על סגירה בלתי חוקית של מרפסת ברחוב ביאליק ברמת גן, או על קיוסק תל-אביבי בבן יהודה שחרג מאחוזי הבנייה שלו, ובדיוק כפי שראש הממשלה לא יכנס את שריו לדון בהקמת שכונה חדשה בבת-ים או בהצבת מתקן מים ברעננה – אל להם לקיים דיון שכזה על רחוב איבי הנחל במעלה אדומים או ברחוב דן באריאל, וגם לא בעפרה או דולב, כרמל או אפרת.
בימים אלו פועלים במועצת יש"ע יחד עם ראשי הערים ביו"ש ועם ראשי המועצות האזוריות והמקומיות במספר מישורים, הן במישור המדיני-פוליטי – יש בין השרים החברים בוועדה המתנגדים להצעות הללו ואנו מקווים כי ינסו לטרפד אותן, והן במישור המשפטי, לנסות ולסכל את הגזרות הללו - כדי להדוף את המתקפות על מפעל ההתיישבות בניסיון למנוע את ההקפאה או לכל הפחות למזער ככל הניתן את נזקיה. אם מאמצים אלו לא ישאו פרי נצא למאבק רחב ומתמשך עד לביטול מדיניות החניקה. ההתיישבות שגשה צמחה ופרחה למרות כל הגזרות ולמרות כל הניסיונות לעצור אותה ובעז"ה מפעל ההתיישבות יוכל גם למאבק הזה וימשיך בתנופתו.
