כאן הכל התחיל
בימים הללו, ימי החנוכה, כדאי להתבונן במשמעות האמירה: "בימים ההם, בזמן הזה". משמעות המשפט הזה, הנאמר בברכה השנייה בהדלקת נרות חנוכה מדי ערב, הוא לבחון מה מסמלים הימים ההם, בתקופת החשמונאים, המרד נגד תרבות יוון, נס פח השמן הטהור, עבורנו, כאן, בזמן הזה.
רבים מהקרבות במלחמת החשמונאים התנהלו כאן, ביהודה ושומרון. כאן הכל התחיל. הקרבות בבית חורון, המערכה בהר בעל חצור, הלחימה בבית צור ובמקומות נוספים. הקריאה של מתתיהו מי לה' אלי עודה מהדהדת בינות הרי יהודה ושומרון. והקריאה הזו, נשמעת ומופנית גם אלינו, במשך אלפיים שנה.
מאבקם של החשמונאים שהתרחש כאן, לא התחולל על רקע "דרישות טריטוריאליות", כפי שיש מיו שמכנים גם את מאבקה של ההתיישבות בימינו או להבדיל את הדרישות של הפלשתינים. הוא התרחש על רקע ייעודנו כעם יהודי, במקום שמי שייעד אותנו כעם הנבחר, גם החליט לשכן אותנו, ולשכן את שמו שם. הוא התרחש על רקע הניסיונות להעבירנו על דתנו, על רקע גזרות שמד רוחניות, ועל רקע איבוד הריבונות היהודית האמונית בארץ ישראל.
המרד שפרץ אז בארץ, הניסים והניצחונות, הביאו מעבר ליתר הדברים להשבת כינון השליטה והריבונות בידיים עבריות.
בימים ההם, נכונים גם בזמן הזה. המאבק אז הוא סמל למאבק שמתחולל עד היום. אחיזתנו ביהודה ושומרון, כינון חיים יהודים שלמים, עם תרבות יצירה עשייה וחקלאות – באותם מקומות ואזורים שעליהם נלחמו המכבים, היא אותו מאבק. והימצאותנו במקומות הללו, ובכל ארץ ישראל, לא נוצרת רק מתוקף הכדאיות – של "המקלט הבטוח" לעם היהודי – משום שזאת ניתן לבצע לכאורה גם בארצות זרות או להצטמצם בשטח שבין גדרה לחדרה לו היה הדבר אפשרי מבחינה בטחונית. אלא זו נוכחות המחברת בין הימים ההם לזמן הזה, מתוך המגמה השורשית של ההיסטוריה ש
הקריאה מי לה' אלי שבה ומהדהדת אלינו מין ההרים והגאיות, אבני הסלע ורגבי האדמה בהם נלחמו וניצחו החשמנואים את היוונים ואת תרבותם. וקריאה זו היא המובילה אותנו, היא הדורשת מאיתנו והיא הנתונת לנו את הכח לשאוף לאידיאל, לייעוד שלנו כעם בארצו. האחיזה, ביסוס התיישבות ובנין התורה הם הניצחון הניצחי של החשמונאים בימים ההם בזמן הזה. ומכוחם של החשמונאים אנו צריכים לשאוב את עוז הרוח להוסיף אור להתאחד לאש גדולה אשר בכוחה יהיה לתת תקווה לכל העם היושב בציון לשאוף למימוש היעד של שיבת עם ישראל לארצו.
בית מועצת יש"ע מאחל לקהל הקוראים חג חנוכה שמח