גלאי אמת פלשתיני
בשבוע שעבר דקר מחבל ערבי בן 17 את יותם עובדיה הי"ד ביישוב אדם שבבנימין ורצח אותו. בשנים האחרונות היינו עדים למקרים רבים של מחבלים באותם גילאים, אשר רצחו ופצעו עשרות תושבים ישראלים בכל רחבי הארץ. יו"ר מועצת יש"ע חננאל דורני סיפר השבוע בפגישה עם בכירים אמריקאים המקורבים לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ: "לפני יומיים פגשנו את השגריר פרידמן כשנסענו יחד לנחם את משפחת עובדיה באדם. היה זה ביקור ניחומים רשמי ראשון של שגריר ארה"ב אצל משפחה נפגעת טרור ביהודה ושומרון. זה בעיננו מסר בו הממשל האמריקאי אומר בצורה ברורה מי הטוב ומי הרע באזור. הטוב זה עולם הערכים שאנחנו ואתם יחד עם הנשיא טראמפ חולקים - החושך הוא ההסתה ברשות הפלסטינית שמשלמת כל חודש משכורות למחבלים שמביאה ילד בן 17 לקחת סכין ולהרוג".
אנו מתנגדים למושג
שנפוץ בכלי התקשורת: "מפגע בודד". המפגע אמנם הגיע לבד, אך מאחוריו יש
אווירת הסתה נוראית שמאפשרת את הדבר הזה. הכל מתחיל בחינוך, ומערכת החינוך
הפלסטינית ידועה בהסתה שלה כלפי מדינת ישראל ואזרחיה. לכן, אנו מביאים השבוע את
דבריו של המומחה ליחסי ישראל-ארה"ב שכיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית
יורם אטינגר, על מערכת החינוך של הרשות הפלסטינית.
"מספר המתאבדים באינתיפאדה
הראשונה היה 2,026 ובשנייה 5,050. כמה היו בשתי האינתיפאדות?", כך לומדים תלמידי
כיתה ד' ברשות הפלשתינית (ספר מתמטיקה, חלק 1, עמ' 25).
מערכת החינוך והתקשורת הרשמית
הפלשתיניות משקפות את תפישת העולם וערכי היסוד של הרשות הפלשתינית, כנהוג במשטר דיקטטורי.
מערכת החינוך היא הכלי היעיל ביותר לעיצוב דמות החברה והנוער הפלשתינים כדי לקדם את
יעדי הרשות הפלשתינית.
האנטי-ישראליות ואנטישמיות
במערכת החינוך ובתקשורת הרשמית הפלשתיניות חושפים את היעד האסטרטגי של הרשות הפלשתינית:
הרס – ולא רק צמצום גודל – הישות היהודית.
לדוגמא, "היכן הפרשים
[הדוהרים] לשחרר את מסגד אל-אקצא מאגרוף הכפירה השטני?" (כיתה ז', השפה הערבית,
חלק א', עמ' 66). "היהודים לא עמדו בהסכם [עם הנביא מוחמד] ופעלו בבוגדנות ואיבה
שהכריחו את המוסלמים להילחם בהם" (כיתה ז', חינוך מוסלמי, חלק א', עמ' 50).
"ג'יהאד [מלחמת מצווה מחייבת] הוא אחד משערי גן עדן" (כיתה ז', השפה הערבית,
חלק 2, עמ' 92).
הציטוטים הם ממחקר מחודש
יוני 2018 של ד"ר ארנון גרויס, שבדק למעלה מ-200 ספרי לימוד בכל שטחי הרשות הפלשתינית,
ביוזמת "המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון", ופורסם על ידי "מרכז המידע
למודיעין וטרור ע"ש מאיר עמית".
לפי המחקר: "ספרי הלימוד
הפלשתינים מתמקדים בדה-לגיטימציה ודמוניזציה של קיום ישראל ותושביה היהודים; אינדוקטרינציה
למלחמה ב- ולא שלום עם- ישראל ... הספרים אינם רומזים על אפשרות לפתרון הסכסוך בדרכי
שלום ... מטיפים למאבק אלים לשחרור כל-פלשתין, ומדגישים שהכיבוש המקורי היה ב-1948,
לא ב-1967...".
לפי מחקר מחודש אפריל
2017 של פרופ' אלדד פרדו מהאוניברסיטה העברית, מנהל מחקר ב"מכון לחקר סובלנות
ושלום בחינוך", ספרי הלימוד הפלשתינים (ביו"ש ובעזה) מאמצים את "תורת
השלבים" של אש"פ, הקוראת למחיקת ישראל בשלבים. ספרי הלימוד מגדירים את מדינת
ישראל כ"שטחים כבושים מ-1948". ולכן, "מערכת החינוך הפלשתינית יצרה
לאומיות פלשתינית המנוגדת לקיום ישראל".
לפי פרדו, "ספרי הלימוד
החדשים של כיתות א'-ד' קיצונים מקודמיהם ... המאבק בישראל וחיסולה הם הנושא המרכזי
... את הילדים אפשר להקריב על מזבח מטרה זאת ... המתאבדים מככבים בשיעורי חשבון ...
ספרי הלימוד של כיתות י"א-י"ב משתמשים בדת לליבוי שנאה וקריאה למלחמת-נצח
במזרח התיכון...".
לפי ד"ר גרויס ספרי
הלימוד "מגדירים את הקמת ישראל ככיבוש ... ישראל אינה מוגדרת כמדינה ריבונית ואינה
מופיעה במפות, גם לא בגבולות 1949 ... (כתה ה', לימודי חברה, חלק 1, עמ' 22; כיתה ד',
התפתחות לאומית וחברתית, חלק 1, עמ' 7; כיתה ג', מדע וחיים, חלק 1, עמ' 65). תלמידי
כיתה ה' לומדים כי דלאל אל-מוגרבי שפיקדה על טבח 35 נוסעי אוטובוס בכביש החוף ב-1978
היא "גיבורה לנצח בלב ובתודעה..." (השפה הערבית, חלק 2, עמ' 51). תלמידי
כיתה ט' לומדים "שבקבוקי מולוטוב שפגעו באוטובוס ישראלי גרמו למסיבת ברביקיו..."
(השפה הערבית, חלק 1, עמ' 61).
נ.ב. מערכת החינוך הפלשתינית
הוקמה על ידי מחמוד עבאס וערפאת השייכים לאגף הפלשתיני "המתון".
