לא משל ולא חלום

כיום, בשנת ה-70 לעצמאותה של מדינת ישראל, ההתיישבות הישראלית באזור מונה קרוב לחצי מיליון תושבים שגרים בכ-150 יישובים. כאשר אנו שומעים את סיפוריהם של ותיקי ההתיישבות, הרי שלצד תיאור הקשיים שעמדו בפניהם בעת הקמת היישובים, אנו בעיקר שומעים מסר של חזון ואמונה בצדקת הדרך.

לפני 70 שנה, בד' באייר תש"ח, יממה בלבד לפני שהכריז דוד בן-גוריון על עצמאותה של מדינת ישראל, חודשה הלחימה בכפר עציון כאשר מטרתו של הכוח הערבי היא כיבושו של הכפר. לאחר ניסיונות רבים שנהדפו על ידי המגינים ועל ידי קבוצת לוחמים ממשואות יצחק, שהגנו על מבואות כפר עציון, פרצו בשעות הצהריים משורייני האויב את שער קיבוץ כפר עציון וחדרו לתוכו. בתחילה ניסו המגינים להמשיך ולהילחם בתוככי הקיבוץ, אך הכוח הערבי שהיה גדול במידה רבה הכריע את הקרב. עם סיום הקרבות נשמעה ברשת הקשר הקריאה המפורסמת "מלכה נפלה", שמשמעותה – כפר עציון נפל בקרב.

במשך 19 שנים, חלמו וציפו תושבי גוש עציון ועם ישראל לשוב חזרה לביתם אשר בהר. במלחמת ששת הימים, לפני 51 שנים, נגאלו מחדש אדמות גוש עציון ובערב ראש השנה תשכ"ח זכו תושבי הכפר לשוב הביתה ולהקים מחדש את הבית בו נולדו. כפר עציון היה היישוב הראשון אליו חזרנו לאחר המלחמה והיווה אבן דרך חשובה להתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. למעשה, מלחמת ששת הימים כולה הייתה המשך טבעי למלחמת העצמאות, אשר בה השבנו לידינו חלקים נוספים מארץ ישראל. החזרה לגוש עציון יחד עם פעילותם הנמרצת של חברי גרעין 'אלון-מורה' היוו תקיעת שורשים עמוקים שגידלה עץ גדול עם פירות רבים, כן ירבו.

לאחר יותר מחמישים שנות התיישבות בבקעה ובהר, ולקראת השנים הבאות, נישיר מבט לעתיד האזור ונתמקד בשני מישורים עיקריים: חזון המיליון והחלת הריבונות.

אנו נמצאים כיום במצב שמערער את חזיונות השמאל. גם אלה שהאמינו במהלכים מדיניים הרסניים והתוו להם את הדרך, מודים שהסיכוי לכך לא גבוה. במשך שנים קבענו עובדות בשטח, והובלנו למצב שנראה כמעט בלתי הפיך שאינו מאפשר לחתוך את ארץ ישראל לשני חלקים.

כפועל יוצא מכך, הדרך לקבוע את יתדותינו ולחזק את אחיזתנו בארץ בצורה שאינה משתמעת לשני פנים היא חזון המיליון. כשאנו מפנים את מבטנו להמשך הדרך של ההתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, אנו מבינים כי אנו צריכים להמשיך ולהתיישב בכל חבלי ארץ ישראל. זוהי הציונות האמיתית של דורנו.

המישור השני בו אנו פועלים הוא החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. החלת הריבונות היא תהליך מתבקש כלפי חצי מיליון התושבים באזור, אשר ממלאים את כל חובותיהם האזרחיות, משלמים מיסים, מצביעים בבחירות ומשרתים בצבא, אך נמצאים תחת שלטון צבאי.

מעבר ל'נירמול' החיים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן שמעניקה הריבונות, הרי שיש בהכרזתה אמירה ברורה של מימוש מדיניות ממשלת ישראל ורצון רוב העם – יהודה, שומרון ובקעת הירדן הינם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל. חזרנו ועלינו אל ההר כדי להישאר כאן לנצח, להמשיך להפריח את האדמה שחיכתה לנו שנים כה רבות.

בימים אלה אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות וצירוף נסיבות חסר תקדים: ממשל אוהד בארצות הברית, חולשה וכמעט בידוד מדיני של הרש"פ, ועם הרוח הגבית של החלטת מרכז הליכוד להעביר את החוק להחלת הריבונות על כל מרחבי ההתיישבות שביהודה, שומרון ובקעת הירדן. עם תחילת מושב הקיץ של כנסת ישראל, נפעל לקידום חוק הריבונות ולהכניסו לספר החוקים של מדינת ישראל.

פעולות רבות נעשו, אך עדין מוטלת עלינו האחריות להמשיך את העשייה הציונית. בעוד שנים אחדות נביט אחור בסיפוק כאשר ביהודה, שומרון ובקעת הירדן יהיו יותר ממיליון ישראלים במרחב ריבוני שהינו חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.