ריבונות עכשיו!

ההחלטה להסדיר את חוות גלעד מבורכת, אך לא יכולה להתקיים רק כתשובה לטרור. היא צריכה להוות פתח למהלכים חשובים הרבה יותר.

היוזמה היא הדבר החשוב ביותר בנושא הזה. מאז ימי יהושע בן נון היוזמה הייתה מנת חלקם של אלו שנחלו את הארץ. דרך המלחמות הראשונות, עובר בשיבת גלות בבל וכלה במהלך שהחל לפני מעל מאה שנה, כאשר העליות הגיעו לארץ ישראל והחלו ליישב את האדמה ולהפוך אותה ממדבר שממה לארץ פוריה. זאת הזכות ההיסטורית של עם ישראל - עם השב לארצו מגלות של אלפיים שנה, לחזור לכל חבלי ארץ מולדתו. ולמען מטרה זו אנחנו צריכים להמשיך ולפעול.

מרכז הליכוד קיבל החלטה היסטורית – להחיל את הריבונות הישראלית במרחבי ההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. החלטה זו תואמת  באופן מלא את ערכי הליכוד מאז ומעולם, ערכים שלא השתנו, ערכים שמובילים את החשיבות שבשיבה לכל חבלי הארץ.

אחרי שמונה שנים קשות, בהן הנשיא לשעבר אובמה לא הרפה לרגע מהביקורת נגד ישראל, מנע כאן בנייה והוביל אותנו לסחרור אזורי שממשלת ישראל עמדה מולו בצורה איתנה ויציבה - הגיע הזמן להעביר את ההחלטה לפסים מעשיים ולהחיל את הריבונות על מרחבי ההתיישבות ביהודה ושומרון.

דווקא עכשיו, כאשר מצד אחד אנו עדים בתקופה האחרונה לקריסתה הסופית של הרשות הפלסטינית והעומד בראשה אבו מאזן ומנגד רואים את התמיכה החמה מהנשיא טראמפ ומסגן הנשיא פנס ומביקורו הכל כך חם והאוהד – אנו מבינים שלא תהיה הזדמנות היסטורית טובה יותר, נכונה יותר ומדויקת יותר לבצע את המהלך הזה של החלת הריבונות.

אסור לנו לוותר לרגע. יהיו מי שיחפשו את רפיון הרוח שבנו כדי לרפות את ידינו ולגרום לנו שלא לבצע את ההחלטה הזו – אבל אסור לומר נואש. זה התפקיד שלנו, אנחנו נושאים אותו בגאווה – וכך נמשיך לפעול למען עם ישראל ולמען ארץ ישראל.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' / הבית היהודי /  יו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת

באחד הבקרים השבוע צעדתי במסדרונות הכנסת כשלפתע ראיתי על אחד ממסכי הטלוויזיה הפרושים במשכן דיון בערוץ הכנסת, כשעל תחתית המסך הופיעה הכותרת "ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון". כותרת שעד לא מכבר הייתה נחלתם של מספר מצומצם מאד של אנשי חזון הפכה בתוך זמן מועט מאד לנושא העומד בלב השיח הלגיטימי של החברה הישראלית. הסיפור הקטן הזה מספר את סיפורו של מהלך הריבונות כולו. מהלך שהחל משתי נשים גיבורות - נדיה מטר ויהודית קצובר - שכשהן החלו בו התייחסו אליהן בזלזול וטענו שזה לא ריאלי, הפך בתוך שנים מעטות לדבר הבא בשדה המדיני.

בתחילת הקדנציה, עם הקמתה של שדולת ארץ ישראל, הצבנו לעצמינו מטרה להפוך את שיח הריבונות לשיח מיינסטרים, היום ניתן ללא ספק לסמן "וי" קטן על הנעה של מהלכים גדולים. מתוך ראיית ההצלחות הקטנות אפשר וצריך להתקדם במלוא המרץ אל עבר יעדים גדולים וחשובים שהם בהישג יד היום, יותר מאי פעם.

מספר גורמים חוברים היום והופכים את החלת הריבונות לחזון ריאלי בטווח הלא מאוד רחוק: ההבנה שהולכת ומתרחבת בחברה הישראלית ש"פתרון שתי המדינות" אינו ריאלי והחיפוש אחר אלטרנטיבות אחרות, גישתו לסכסוך של הממשל החדש בארה"ב וברית האינטרסים ההולכת ונרקמת עם המדינות הערביות המתונות, המשברים הפוקדים את אירופה ומקטינים עד מאוד את הקשב שלה למזרח התיכון בכלל ולסוגיה הפלשתינית בפרט, וכן ההבנה שסוף עידן אבו-מאזן קרב ובא ושאין באופק שלטון אחר אחרי אבו מאזן שאיתו אפשר יהיה לקדם תהליך מדיני. מעל הכל, במערכת הפוליטית קיימת תמיכה גוברת והולכת במהלך. מהניסיון של חוק ההסדרה, הדינמיקה שמתפתחת בתקופה האחרונה בעניין יכולה בהחלט להביא להבקעה.

השאיפה חייבת להיות החלת ריבונות מלאה על כל מרחבי יהודה ושומרון. בלי לוותר על אף סנטימטר מאדמת ארץ ישראל. לא מדינה, לא אוטונומיה ולא שום מכבסת מילים אחרת שמוותרת על חלקים מארץ ישראל ונותנת אותם במתנה לערבים. צריך להכריז על החזון בקול גדול אבל לא צריך להיבהל ממימוש שלו בשלבים. כל עוד לא ניתן יהיה להסיק מכלל הן לאו לגבי חלק מהשטח אפשר וצריך להתקדם בשלבים.

חוק הריבונות שהנחנו השבוע מסמן יעד הגדול, גם אם לא מלא - החלת הריבונות על כל מרחבי ההתיישבות. זה הוא יעד ראלי ובעזרת ה' הוא יתממש.