בנייה ביהודה בשומרון - איכות מול כמות

בשבוע שעבר התקיימה ישיבת המת"ע (מועצת התכנון העליונה) האחראית על אישורי תוכניות הבנייה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. אמרנו זאת במשך השבוע מספר פעמים: אנו מאוכזבים ממספר יחידות הדיור הנמוך שמוקצה לבנייה מידית. בניגוד למספרים שפורסמו בתקשורת, בפעימה זו אושרו לבניה מיידית 700 יח"ד בלבד, אשר חלק מהן ממוחזר ועולה פעם אחר פעם ברשימות. בנוסף, מספר זה איננו עונה על הצורך הבסיסי לאוכלוסיית המתיישבים המונה כחצי מיליון תושבים עם קצב גידול כפול מבשאר הארץ.

עם זאת, חשוב גם לראות את חצי הכוס המלאה. ישנם שלושה הישגים משמעותיים שמייחדים את אישורי התכניות האחרונות ושמשנות את תמונת המצב.

ההישג הראשון הוא 'איכות' האישורים. ישנם אישורים להם המתינה ההתיישבות שנים רבות, אישורים בעלי ערך רב מבחינה אסטרטגית, התיישבותית ואף מדינית. ראוי לציין כמה מהם: נגוהות, יישוב מחודש בעל מיקום משמעותי אשר נדחה במשך שנים. היישוב היהודי בחברון יעבור הרחבה ועיר האבות תגדיל בחצי את מספר המשפחות הגרות בה. רחלים, שלאחר הבטחות רבות אושרה סוף סוף תוכנית היישוב, כפר עציון ואחרים.

ההישג השני אומנם נראה פחות משמעותי, אך הוא בעל חשיבות חברתית יסודית מאוד בהתיישבות. לאחר יובל שנים לחידוש ההתיישבות כאן, חלק מאוכלוסיית האזור התבגרה, ובשנים האחרונות סובלים היישובים מחוסר מענה לגיל השלישי. בשל כך, לצערנו דווקא בשנת היובל נאלצים תושבים רבים לשים פעמיהם אל ירושלים, פתח תקווה ויישובים נוספים בכדי לקבל את המענה החברתי, התעסוקתי ולעתים אף את המענה הרפואי הדרוש לבני גילם. בישיבת מת"ע שהתקיימה השבוע אושרה לשמחתנו תוכנית לדיור מוגן עם כ-250 יחידות, אשר תיתן מענה לתושבי אלקנה, שערי תקווה, אורנית ומערב השומרון.

ההישג השלישי, אך אולי הראשון בסדר העדיפויות, הוא הכרעת ארגוני השמאל אשר מנסים פעם אחר פעם לפגוע בהתיישבות. אותם ארגונים אשר משקיעים משאבים רבים ממקורות תקציביים מעבר לים על מנת להרוס ולהחריב את מפעל ההתיישבות. ישיבת המת"ע ותוצאותיה הראו באופן הברור ביותר, כי אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית. שכן, רוב מאמצי השמאל הרדיקאלי בשנים האחרונות התמקד בבג"צים השונים ובהרס בתי משפחות בבית אל, מגרון, עמונה ונתיב האבות.

במאמר מוסגר, נאמר שצדק בוודאי שאין כאן. שכן, הצעות לקרקעות חלופיות, להסרת החלקים בבתים שחורגים מאדמות המדינה או לפיצוי כספי נענו בשלילה, דבר אשר יצר נזק כפול, למתיישבים אשר פונו מבתיהם וכן לטוענים לבעלות על הקרקע שכן לא ניתן לגשת אליה ולעבדה.

הוראת הדרג המדיני והמקצועי, כפי שיושמה בישיבת המת"ע, נתנה מענה הולם לכל אותם מוקדי התיישבות אשר נהרסו בשנים האחרונות. כך, תושבי בית אל, מקום בו חלם יעקב אבינו לפני אלפי שנים, זכו לקבל 300 יח"ד. מתיישבי חברון, עיר האבות, זכו לאחר שנים לקבל אישור לבנות. מפוני עמונה קיבלו אישור ליישוב חדש וגדול בהרבה – עמיחי. מפוני מגרון, אשר ממתינים במשך חמש שנים לבנייה מחודשת קבלו סוף סוף את האישור הנכסף. לתושבי שכונת נתיב האבות ביישוב אלעזר, הנקרא על שמו של אלעזר המכבי המוכר לנו היטב מסיפורי חג החנוכה, ושנהרג בדיוק באותו אזור בקרבות עם היוונים, גם להם אושרו כבר תכניות חלופיות.

כל עוד בהנהגת המדינה נמצאים תומכי התיישבות, לא ניתן יהיה לאגף אותם ולנסות לפגוע בהתיישבות דרך בג"ץ או גורמים אחרים. נכון יעשה השמאל הלאומי במדינת ישראל אם יתרכז בתחום החברתי-אזרחי ולא בחיזוק גופים החותרים תחת הנהגת המדינה.

הישגים חשובים אלו אינם עומדים בפני עצמם ואינם גורעים מהדרישה הבלתי מתפשרת לבנות ללא מגבלה. הציונות לאורך כל שנותיה פעלה לא רק על איכות, אלא גם על כמות ההתיישבות והפריסה בכל רחבי הארץ. ישנו צורך ההתיישבותי גדול, שמצטרף לריבוי הטבעי, ואסור שאזור עם זיקה היסטורית ותנכי"ת חזקה יסבול מאפליה ומכמות בניה מועטה.

נכון לכתיבת שורות אלו, ההפליה בנושאים קריטיים לפיתוח ההתיישבות וכלל התושבים בחבל זה עדיין מתמשכת. חוסר התשתיות, ההזנחה, הדרכים המיושנות, בעיות הבטיחות, האתגרים הביטחוניים, מצוקת המים והפערים בתשתיות האנרגיה קיימות כמעט בכל פינה במרחבי חבלי ארץ אלה.

עברנו שמונה שנות רעב בבנייה, הגיע הזמן לעבור לשנים של בנייה מואצת ופיתוח תשתיות.