היסטוריה של החלטות הזויות

אונסק"ו מוגדר כארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם ופועל מטעמו כסוכנות מקצועית. בשבוע שעבר התכנסה ועדת המורשת של אונסק"ו באופן מיוחד והחליטה כי מערת המכפלה והעיר העתיקה בחברון הן אתרי מורשת פלסטיניים אשר הוגדרו כאתרי מורשת שנמצאים בסיכון.

הסיבה שבגינה התכנסה הוועדה היא תמונה שהועברה להם של מבנה עתיק אשר לפי טענתם נהרס על ידי מדינת ישראל. אך מדובר בשקר, למעשה המבנה הזה נמצא בסמוך למערת המכפלה בשם "מסגד בירכת אל-סולטן", ומי שפגע בו בפועל הם שודדי עתיקות. בשל הטענות האלו פתחה אונסק"ו בהליך מזורז שמטרתו הכרזה על מערת המכפלה כאתר מורשת בסכנה. בהליך הציגה ישראל את טענותיה, כולל מסמך שמראה כי הווקף הירדני ביקש מישראל לעצור את שודדי העתיקות. בסופו של דבר, זה לא הפריע למדינות החברות להצביע בעד ההחלטה.

זוהי לא הפעם הראשונה ב-72 שנות קיומו שבה אונסק"ו מחליט החלטות מעוררות מחלוקת כלפי ישראל. לארגון יש היסטוריה ארוכה עם מדינת ישראל, אשר הצטרפה לאונסק"ו בשנת 1949 והורחקה ממנו בשנת 1974 בגלל חפירות ארכיאולוגיות בהר הבית שהאו"ם לא ראה בעין יפה. חמש שנים עברו עד שחזרנו בעקבות לחץ אמריקאי ואיום בסנקציות כלכליות.

בשנת 2010 קבע אונסק"ו כי קבר רחל שבדרך בית לחם הוא בכלל מסגד. הארגון קרא לממשלת ישראל להסיר אותו, יחד עם מערת המכפלה, מרשימת אתרי המורשת הלאומיים שלה. בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו אמרו אז, כי "מצער שארגון שהוקם במטרה לקדם את המורשת של אתרים היסטוריים בעולם, מנסה מסיבות פוליטיות לעקור גם את הקשר בין עם ישראל למורשתו".

באוקטובר 2011 התקבלה הרשות הפלסטינית כחברה מלאה באונסק"ו ברוב מכריע של 107 מדינות אל מול 14 מדינות בלבד שהתנגדו למהלך. בתגובה, אמרה ישראל כי היא תשקול את המשך הפעילות בארגון וארה"ב הודיעה על הפסקת המימון לאונסק"ו. בפועל, ישראל המשיכה לקחת חלק בפעילויות הארגון. כל זה לא עצר את אונסק"ו מלהציב את דגל הרש"פ בחזית מטה אונסק"ו בפריז.

ארבע שנים לאחר מכן, באוקטובר 2015 הוועד המנהל של הארגון גינה את ישראל על "התוקפנות הישראלית" ועל "הצעדים הלא-חוקיים שביצעה ישראל נגד חופש הדת בהר הבית". הצעת הגינוי כללה קריאה להכיר בקבר רחל ובמערת המכפלה כחלק מפלסטין וכאתרים מקודשים לאיסלאם. בהצעה המקורית, שהצטמקה בעקבות לחץ דיפלומטי של ישראל, הופיע גם הכותל המערבי כאחד מהאתרים שצריכים להיות אתרים שאינם ישראלים.

הלחץ לא החזיק הרבה זמן. לאחר שנה בלבד, הוועד המנהל של אונסק"ו אימץ את ההצעה של הרש"פ המטילה ספק בחיבור של העם היהודי להר הבית ולכותל המערבי בירושלים. 24 מדינות תמכו בהחלטה שבה אין אף אזכור לקשר היהודי לאתרים הקדושים שאותם הם כינו בהצעה בשם "מסגד אל-אקצה" ו"חראם אל-שריף". המדינות החברות באונסק"ו הביעו אז גינוי עמוק לישראל על המשך החפירות במזרח ירושלים.

דווקא ביום העצמאות האחרון החריף המשבר בין ישראל לארגון, כאשר ביום חגה של מדינת היהודים עברה באונסק"ו הצעה מחפירה שקוראת לשלילת ריבונותה של ישראל בכל ירושלים. בחידון התנ"ך, שהתקיים באותו יום, אמר ראש הממשלה נתניהו: "אין עם בעולם שירושלים קדושה וחשובה לו כמו העם היהודי. אנחנו כופרים באונסק"ו, אנחנו דוגלים באמת שלנו, שהיא האמת".

כשבוחנים את הפעילות של אונסק"ו בעולם מגלים התעלמות בוטה מחילול והריסה של אתרים קדושים לנצרות שנהרסים על ידי מוסלמים. דאעש הורסים ובוזזים ערים שלמות בעיראק, תוך השמדת אתרי מורשת בין-לאומיים; באביב הערבי הרסו במצרים ובלוב מוזיאונים שלמים שמציגים פריטים היסטוריים מימי הפרעונים; בשנת 2014 הרסו כוחות מוסלמיים את חומת נינווה העתיקה, את כל העיר העתיקה כלח; במהלך חג הפסחא של שנת 2015 החריב דאעש כנסייה עתיקה בצפון סוריה ופגעו קשות בעתיקות תדמור, ואלו רק חלק קטן מהמקרים. בינתיים באונסק"ו, הארגון בו הצביעות חוגגת, אין פוצה פה.

בעקבות ההחלטה הנוכחית החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לקצץ מיליון דולר מהתשלום שמדינת ישראל משלמת לאונסק"ו ובתקציב זה יוקם מוזיאון למורשת העם היהודי בחברון. זוהי החלטה נבונה, אשר תבסס את עמדתנו כלפי החלטות הזויות שכאלה.

זה מהלך נכון וראוי להפסיק לגמרי את התקצוב לארגון זה. אולם מלבד מ'סור מרע' יש 'לעשות טוב'. לנוכח הפגיעה הזו בהיסטוריה ובמסורת היהודית והישראלית, יש לפעול גם בדרכים מעשיות ולומר בקול ברור כי חברון, בה קבורים אבות ואימהות האומה היא שלנו לנצח נצחים.

השבוע הזמנו את ראש הממשלה ואת שרי הממשלה לקיים ישיבת ממשלה מיוחדת למרגלות מערת המכפלה. צעד חשוב שכזה יציג לעולם את האמת על חברון היהודית ויחזק את אחיזתנו באחת מארבע ערי הקודש של העם היהודי.

אנו מצפים לראות את ישיבת הממשלה החגיגית בחברון, עיר האבות והאימהות.