תשתית ראויה
"דיווח ראשוני: תאונת דרכים בין אוטובוס למונית אחרי גבעת אסף לכיוון עפרה, דווח על מספר נפגעים. הכביש חסום לשני הכיוונים. כוחות משטרה בדרכם למקום", זו הייתה ההודעה שהופצה ביום שלישי שעבר עם הגעת השמועה על תאונת דרכים קשה בבנימין. מאוחר יותר פורסם כי בתאונה זו נהרגו שבעה בני משפחה תושבי הרש"פ, בהם שלושה ילדים. כמה ימים לפני תאונה זו, ולא רחוק משם, נהרגו שלוש נשים ערביות מתאונה חזיתית סמוך לישוב כוכב יעקב. סך הכל עשרה הרוגים בפחות משבוע.
גם אם הודעות כאלה אינן דבר של יום ביומו, לצערנו הן לא מקרה נדיר. זה לא סוד שרובם המכריע של ההרוגים בתאונות אלו הם ערביי האזור אשר מזלזלים בחוקי התנועה ועושים בכביש כאוות נפשם. מי שמכיר את תרבות הנהיגה שלהם בכבישי יהודה, שומרון ובקעת הירדן יודע שהמצב לעיתים דומה ל"מערב פרוע". איסורים על עקיפה בקו לבן רצוף, כניסה לצומת ללא בדיקה ונסיעה במהירות מופרזת נתפסים לפעמים כהמלצה בלבד.
אך הגורם האנושי, יהיה מי שיהיה, אינו היחיד שמעלה את כמות התאונות. התשתיות הישנות, אשר אינן מתאימות לכמות הרכבים בשנים האחרונות, יוצרות תנאי דרך שאינם מתאימים לנהיגה יום-יומית. לצערנו מדינת ישראל לא פעלה מספיק בנושא התשתיות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן והחשש ממהלכים מדיניים ותגובות העולם בולם פיתוח תשתיות רחבות ומתאימות לגודל האוכלוסייה. זאת ועוד, ההרוגים הערבים בתאונות הדרכים ביהודה ושומרון אינם נספרים על ידי הלמ"ס הישראלי, ולכן הם לא נכללים בתחשיבים הכלכליים לבחינת השקעה בתשתיות למניעת תאונות דרכים, ולמרות תאונות רבות חלק מהכבישים אינם נחשבים "כבישים אדומים" ולא מטפלים בהם. בעבר היו ממשלות שחשבו כי מדינת ישראל לא תישאר לעד באזור ולכן אולי לא כדאי להשקיע בתשתיות, לא רק בתחבורה, אלא גם במים, ביוב, חשמל, גז וכיו"ב. לשמחתנו כבר יובל שנים ההתיישבות גדלה והולכת וברור לכולם שאנחנו כאן כדי להישאר.
אנו רואים בשיפור התשתיות משימה חשובה שיש לשים עליה תשומת לב רבה. בסופו של יום ברוב כבישי יהודה ושומרון אנו נוסעים זה לצד זה, יהודים וערבים, ותשתיות טובות יכולות להציל חיים של אנשים רבים. כחצי מיליון ישראלים תושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם אזרחי מדינת ישראל ומגיעה להם תשתיות ורמת חיים שווה כמו שיש לכל תושב במדינה.
השבוע ישבנו, ראשי מועצת יש"ע, עם שר האנרגיה יובל שטייניץ. בישיבה נדון נושא התשתיות באזור בדגש על מים, חשמל וגז. גם כאן מדובר בקווי הולכה ישנים שאינם עומדים בכמות הנדרשת. בעיית חוסר המים שמתרחשת בחודשי הקיץ בחלק מהישובים היא חמורה והשר התגייס יחד עם משרד הפנים לתת פתרון זמני ומהיר לכך. איגומי מים נוספים תוכננו וחלקם כבר הוקם בישובים רבים ונראה כי חלק מבעיות המים הזמניות לא יחזרו השנה.
אולם זה לא מפסיק. נדרשת תוכנית אב להשקעה בתשתיות מים, חשמל וגז לתעשייה, שתתאים למיליון ישראלים ואף יותר מכך. החזון שלנו הוא שעד שנת 2040 – יהיו ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מיליון תושבים ישראלים. התשתיות הישנות אינן יודעות להכיל התפתחות זו, ועל כן נדרשת תוכנית ממשלתית לחידוש ופיתוח האזור. נדרש להרחיב את הכבישים ולהפכם לבטיחותיים יותר, לחדש קווי ואיגומי מים שיכילו את הצרכים שלנו, להוסיף צינורות גז שיגיעו למפעלים באזורי התעשייה.
כך נוכל להמשיך לחיות בארץ האבות בשקט ובבטחה.