50 שנות התנחלות
הדור שזכה לחיות ולחוות את תקופת ששת הימים זוכר את התקופה הזו כאירוע המכונן והמעצב ביותר בחייו. היה זה אירוע בסדר גודל היסטורי, כזה שמתרחש אחת לאלפי שנים. המעבר הפתאומי ממצב של איום קיומי על מדינה זעירה לניצחון היסטורי שהכפיל את שטח מדינת ישראל פי ארבעה והחזיר את העם היהודי למולדתו ולשורשי זהותו היה, ועודנו, בלתי נתפס. כיום, למי שתפילה בכותל המערבי או במערת המכפלה, טיול בגולן או בגוש עציון, נסיעה לצפון דרך השומרון והבקעה או נסיעה מירושלים לאילת דרך עין גדי הינם מהלכי חיים שגרתיים קשה להסביר כיצד חיינו כשכל אלו היו חזון דמיוני בלבד.
אך למרות הניצחון הניסי, מדינת ישראל לא התעלתה אז לממד ההיסטורי הראוי לגודל השעה. ממשלות ישראל היססו וגמגמו, נמנעו מהחלטה ומהובלת תהליך ריבונות מושכל, ויצרו בשטח ריק שנותר פתוח ליוזמה של גורמים עוינים. ארגוני הטרור ותנועות ערביות לאומניות, שהיו בהלם מהתבוסה שספגו, התאוששו, תפחו והתנפחו, החלו בפעילות בזירת הטרור ובזירת ההסברה הבין לאומית, והפכו לגורם בעל משקל מכריע. בסיוע הון עתק מממשלות וקרנות עוינות הם השתלטו על תחומים בעלי השפעה רבה ברחבי העולם, והם מובילי דעה בקמפוסים ובעולם האקדמי, בתקשורת ובאמנות, בספרות ובקולנוע. לתמונה הזאת ישנה השפעה רבה גם בארץ, בחוגים שונים, במערכות המשפט והאקדמיה ועוד, והתוצאות בשטח ניכרות וקשות.
מי שעומד זה יובל שנים מול מגמות אלה היא תנועת ההתנחלות, שזכתה לגיבוי של ממשלות ישראל – החל ממפלגת המערך בשנת 1967 ועד היום. ידוע כי מקובל בציבור שהמונח העדיף והראוי יותר הוא "התיישבות", אך לאמיתו של דבר, המושג "התנחלות" הוא הרבה יותר משמעותי ומציין ביתר דיוק חיבור לנחלת אבות. התורה מורה לעם ישראל "והתנחלתם את הארץ ... למטות אבותיכם תתנחלו" (במדבר ל"ג). המושג "התיישבות" מציין היאחזות והשתרשות באדמה, לאו דווקא במקום השייך למשפחתם או לעמם של המתיישבים – "התנחלות" מדגישה את החיבור השורשי לאדמה.
התנועה הציונית הדגישה כיעד את מפעל ההתנחלות ואת הציונות כתנועה מתנחלת. רחוב מרכזי ביישוב היוקרתי סביון נקרא "רחוב המתנחלים", ובערך "התנחלות" בוויקיפדיה מופיעה הזמנה ל"חג ההתנחלות" בקבוץ חורשים. (אגב, בהזמנה צוין שעל סדרי התחבורה תבואנה הודעות ב"על המשמר" - ביטאונה של תנועת השמאל מפ"ם). לכן כאשר אני רואה היסוס בהצגתנו כ"מתנחלים" אני מדגיש כי כבוד הוא לנו להשתייך לציבור שהרים את דגל ההתנחלות בארץ ישראל.
ואמנם, מיד לאחר מלחמת ששת הימים החלה תנועת השיבה לחבלי המולדת. יחידים, גרעינים, קבוצות ותנועות חשו את משק כנפי ההיסטוריה ונחלצו לבנות את המסד למפעל ההתיישבות.
גם מול אתגרים קשים, מכשולים מדיניים וביטחוניים, קרבנות וקשיים, הם לא נרתעו ותקעו יתד בסלעי ההר. היתדות הפכו לישובים וקהילות, ערים ומושבות, המתפרסות היום, ברוך ה', במרחבי יהודה ושומרון – מהרי צפון השומרון ועד דרום הר חברון, ממערב בנימין ועד בקעת הירדן, משפלת יהודה ועד פאתי המדבר. זו היא חגורת המגן ההיסטורית, הרוחנית, הערכית והביטחונית של מדינת ישראל.
תנועת ההתנחלות הצילה ומצילה את מדינת ישראל מנסיגה ומקריסה ביטחונית וערכית מוחלטת. אמנם, לצערנו הן בסיני והן בגוש קטיף הנסיגה ניצחה את ההתיישבות, אך הנוכחות הישראלית והיהודית על גב ההר שכנעה גם את גורמי השמאל וגם את המערכת הבינלאומית ש"גושי ההתיישבות" הן עובדה בלתי הפיכה. עובדות אלו, שבעזרת ה' ילכו ויגדלו, והעמקת האחיזה בכל אזורי יהודה שומרון וירושלים, עשויות לעמוד מול גל העוינות הבינלאומי ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל. כמובן שבכך אין די, ויש להילחם בזירת התודעה וההסברה, והמאבק כבר החל בעוצמה.
כעת, בשנת היובל, הגיעה העת להכיר תודה.
תודה לכל אחד ואחת, חברי הגרעינים והמזכירויות, בעלי התפקידים והאזרחים מן השורה, התושבים וראשי המועצות, מובילי הקרוואנים והמבשלות, המורות ורכזות הקהילה, האברכים והבנאים. כולם יחד נשאו את עמם עלי שכם, כולם יחד עמדו בגבורה מול קשיים ואתגרים, כולם יחד ראויים להוקרה ולהכרה.
כולכם מוזמנים למעמד היובל בחברון, בירת וראשית ההתנחלות, להענקת תעודת ההוקרה ומדליית היובל.
מעמד הענקת תעודת הוקרה ומדליה לראשוני, וותיקי ובוני ההתיישבות יתקיים בע"ה בעצרת היובל בחברון, ביום שחרור חברון – כ"ט באייר תשע"ז (25.5.17).
אנא פנו למטה האירוע להבטחת מקומכם או מקום בני משפחותיכם. ארץ ישראל מצדיעה לבניה - בוניה, ובעזרת ה', "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו".