פייק-דרמה

לפני כמה ימים יצר שאול אריאלי בעיתון "הארץ" מונח חדש, 'פייק-דרמה'. תחת הכותרת "דעיכת מפעל ההתנחלויות" הוא המציא תאוריה וסימן אותה כמטרה, קיבץ סביבה חצאי עובדות, חיבר מילות קישור דרמתיות – והנה נוצרה הדרמה. אז אמנם הביטוי חדש, אבל הסגנון הזה כל כך מוכר בנוף של השמאל הישראלי. יושבים תחת אור הניאון בלי היכרות עם השטח, מפזרים חצאי עובדות, לא לומדים מהעבר, ובעיקר – מנסים לייצר דרמות מזויפות על כלום ושום דבר כדי למסגר מציאות. הזלזול בתושבים החרדיים ביהודה ושומרון גם הוא חלק מגישה שצריכה לעבור מהעולם.

בתאוריה הפרומה שלו יש כל כך הרבה קצות חוט למשוך, עד שקשה לבחור במה להתחיל. בטח לא יפתיע אתכם לדעת שבכל שנה הוא מפרסם מעל אותו עיתון מאמרים דומים להפליא, עם טיעונים זהים. ביוני האחרון התפרסם בעיתון "הארץ" מאמר בכותרת 'מפעל ההתנחלויות נכשל', ובמרץ 2015 – 'שקר שגשוג ההתנחלויות'. למרות הניסיונות, נבואות הזעם הלא מבוססות האלה לא מתגשמות, אלא להפך.

אפילו טיעון אחד פשוט מספיק כדי להתמודד עם הפייק-דרמה שאריאלי מנסה לייצר: כל התאוריה שלו מתבססת על טבלת אקסל עם נתוני האוכלוסייה בחצי השנה האחרונה של שנת 2016. זה יותר עצוב ממצחיק, ומבייש את אינטליגנציית הקוראים. לבנות תאוריות דמוגרפיות על סמך נתונים חצי-שנתיים זה לא רציני, ובעיקר מוטה ומטעה. מגמות שגשוג או דעיכה בודקים לאורך שנים, או לפחות לאורך שנה מלאה.

אז תשכחו כל מה שהוא כתב על עובדות. הנה הנתונים המלאים, עם עובדות אמִתיות ומסקנות נכונות, גם אם לא נוחות לנו.

הגידול באוכלוסיית יהודה ושומרון ממשיך. לפי נתוני מרשם האוכלוסין, בשנת 2016 אוכלוסיית יהודה, שומרון ובקעת הירדן גדלה ב-3.9%, שהם 15,765 תושבים חדשים. קצב גידול זה הוא יותר מפי 2 מהממוצע הארצי, שעומד על 1.9% בשנה.

בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית יהודה ושומרון ב-66% (!). מאז שנת 2005, שבה התגוררו באזור 254,500 נפש, הצטרפו לא פחות מ-167,000 תושבים חדשים. בשנת 2016 מונה האוכלוסייה באזורים אלה יותר מ-422,000 נפש.

לצערנו, על אף שקצב הגידול גבוה מהממוצע הארצי, אנו עדים לבלימה מסוימת בצמיחה. בשנת 2008 גדלה האוכלוסייה ב-5.6%, ומאז יש ירידה איטית עד ל-3.9% בשנת 2016. כשבודקים את התחומים המשפיעים על הגידול רואים ירידה באחוזים כתוצאה מהגירה פנימה (תושבים חדשים), ועלייה באחוזים כתוצאה מריבוי טבעי (ילודה).

ההסברים האמִתיים של התופעה מדויקים יותר מתאוריות מנותקות. ההסבר הראשון הוא סטטיסטי. כשמספר התושבים גדל והגידול בנפש שומר על עצמו, הוא קטֵן באחוזים מהשלם שגדל בכל שנה. ההסבר השני הוא מהותי יותר, ונובע ממדיניות ממשלתית – הקפאת התכנון והבנייה. משנת 2010 נעצרו כמעט באופן מוחלט כל תכניות הבנייה העתידיות, והממשלה מונעת שיווק דירות בערים הגדולות. פחות דירות נבנות ונמכרות – פחות תושבים חדשים מגיעים. כך הופך הגידול הטבעי להיות משמעותי יותר.

בשנת 2016, בעיר מעלה אדומים (10 דקות מירושלים) כמעט ולא היה גידול. ליתר דיוק – הגידול היה אפסי (0.3%). נתונים דומים קיימים ביישובים ובמועצות אחרים באזור. כל זה נובע לא מחוסר ביקוש, אלא ממדיניות ממשלתית. אילולי הייתה הקפאה היו מגיעים ליהודה, שומרון ובקעת הירדן הרבה יותר תושבים. ביישובים שבהם אי אפשר לעצור את שיווק הדירות אנו עדים לצמיחה, כמו טלמון עם 5.5%, שילה עם 7.2%, גיתית – 15%, מעון – 6.5%, ברוכין ומגדלים עם 16.5% וכן הלאה.

גם מחירי הדירות יוכיחו. ירידה בביקוש הייתה צריכה לגרום לירידה במחירי הדירות באזור. הרי מדובר במשוואה פשוטה – פחות ביקוש מוריד את המחירים. אך העובדות מספרות אחרת. מחירי הדיור באזור יהודה ושומרון עלו בשנים האחרונות בכ-30%. גם בערים שבהן אין גידול המחירים ממשיכים לעלות. כמו שמלמדים במבוא לכלכלה בשנה א', ביקוש גדול עם היצע קטן גורם לעליית מחירים.

הדרמה המזויפת כאן היא כפולה. מצד אחד טוען השמאל שיש לעצור את הבנייה בהתיישבות, ומצד שני מציג נתונים על כך שאין גידול באוכלוסייה.

שחרור חסמי הבנייה יפתח את הסכר שעוצר היום את הפיתוח, יגדיל את היצע הדיור במדינת ישראל ויביא גם לצמיחה דמוגרפית. אם זה לא יקרה, גם בשנה הבאה נקרא טור שידבר על כישלון ההתנחלויות בעוד שהביקוש בשטח גובר, והצמיחה תמשיך להיות מהירה יותר משאר חלקי הארץ.