שנה של הזדמנויות

ביום ירושלים הקרוב נשמח לא רק על יום שחרורה של עיר בירתנו במלחמת ששת הימים, אלא גם על אירוע חשוב לא פחות - ציון שנת החמישים לשחרור יהודה, שומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן. קשה להתעלם ממפעל ההתיישבות הגדול שצמח כאן וקשה להאמין לאן הגענו. יובל שנים של ציונות אמתית, הכוללת חקלאות, מסחר ותעשייה, תיירות וחינוך בחבל ארץ שהוא נחלת אבותינו. חמישים שנים של פיתוח ושכלול יומיומי של המקומות בהם ישבו גיבורי התנ"ך לפני אלפי שנים. חוט ארוך נשזר מהיום בו החל אברהם אבינו את מסעו בארץ כנען, ועד לימים אלה, בהם ילדים וילדות משחקים בחולות הקדומים של יהודה ושומרון במדינת העם היהודי, והוא לא יתנתק לעולם.

אנו מאמינים כי שנת החמישים היא נקודה חשובה מאין כמוה על ציר הזמן, שמסוגלת על ידי פעילויות ממוקדות ומשמעותיות, להעמיק הקשר של הציבור הרחב לאזור זה ולחזק את ההבנה שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הריבונית. שנת היובל היא שנה שחשיבותה להתיישבות אינה מבוטלת.

את סיפורה של מלחמת ששת הימים כולם מכירים. מדינת ישראל נלחמה בשלוש חזיתות שונות מלחמת מגן כנגד צבאות ערב שקמו עלינו לכלותינו. בנס בלתי רגיל שעשה לנו הקב"ה ובתושייה רבה ניצלנו. ולא רק זאת, אלא ששטחה הכולל של מדינת ישראל הורחב פי 3 – שחררנו את יהודה ושומרון, בקעת הירדן, רמת הגולן, סיני, רצועת עזה ומזרח ירושלים.

ההצלה של מלחמת ששת הימים היא רק ההתחלה. למעשה, עד היום אנחנו נהנים מההצלחה הגדולה של צה"ל בזכות שחרורם של יהודה, שומרון ובקעת הירדן. החזרה אל אתרי התנ"ך וערש הולדתו של העם היהודי יחד עם הרחבת גבולות המדינה והשליטה על ההר המרכזי הם אלו שממשיכים לשמור על עם ישראל רוחנית וביטחונית. אנו סוברים כי אסור לתת אף שעל מיהודה ושומרון לאף אחד, חבל ארץ זה צריך להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הריבונית בין הירדן לים. נראה כי ההבנה הזו מחלחלת גם אל מובילי הדעה בשמאל הישראלי, וחלקם משלים עם התובנה שמהלך שתי המדינות הוא הזוי ובלתי אפשרי.

"האמונה שלי בפתרון שתי המדינות נמוגה", הצהיר השבוע הסופר, המחזאי ומוביל הדעה הבכיר בשמאל א.ב. יהושע, בטורו של שלום ירושלמי ב"מקור ראשון". "הפתרון הזה בלתי אפשרי. לחמתי בעדו בחמישים השנים האחרונות, אבל צריך להסתכל במציאות. אנחנו משלים את עצמנו. אי אפשר לעקור 450 אלף מתנחלים משטחי C. את ירושלים אפשר לחלק? מישהו יכול לקבוע היום גבול בינלאומי בתוך העיר? המציאות הדו-לאומית הופכת להיות דה-פקטו. פתרון שתי המדינות זה חזון משיחי, ולכן חובתו של האינטלקטואל ואיש השמאל לחשוב על פתרון אחר. ישראל בתוך הקו הירוק היא מדינה דו-לאומית. 20 אחוזים מהתושבים כאן ערבים. עם כל המלחמות, הטרור והאינתיפאדות, יצרנו מציאות של דו-קיום. הפלסטינים רוצים מדינה אחת. הם לא יגידו במפורש, ולכן מושכים את זה. הם רוצים את כל פלסטין, לא רק 22 אחוזים ממנה. הפלסטינים לא ילכו לשום מקום. הם בני המקום, תושביה המקוריים של הארץ".

אנחנו אומרים זאת כבר זמן רב, אך א.ב. יהושע הגדיר בשבילנו את הלך הרוח בצורה הטובה ביותר – ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מתקרבת לנקודת האל-חזור. לשמחתנו, התחושה כי המצב בלתי הפיך מתחילה לתפוס יותר ויותר מקום בתודעה הציבורית. הוכחנו כי אנחנו כאן כדי להישאר.

מי האמין שחבל ארץ שלם, שהיה ברובו אדמת טרשים ריקה ונטושה, יהפוך אחרי חמישים שנים בלבד לשדה פורח עם מעל ל-430,000 תושבים ישראליים. זאת הייתה האסטרטגיה של ההתיישבות במשך כל השנים ובה אנו מתמידים: ממשיכים קדימה אל עבר היעד הבא - הכפלת ההתיישבות. עלינו להמשיך הלאה תוך אמונה בצדקת דרכנו, כמו שאנו עושים יום יום מאז מלחמת ששת הימים ולומר לכולם בפה מלא שאנו כאן כדי להישאר לא רק בחמישים השנים הבאות, אלא לעולמי עד.