כנס אילת לעיתונות 2016

זאת השנה העשירית בה מתקיים כנס אילת לעיתונות בו משתתפים מאות אנשי תקשורת, פוליטיקאים, יועצי תקשורת ואנשי יחסי ציבור. גם השנה הגיעה לכנס משלחת סטודנטים לתקשורת מאוניברסיטת אריאל בסיוע מועצת יש"ע ואגודת הסטודנטים באריאל כדי ללמוד, לחוות ובעיקר כדי להבין את עולם התקשורת כפי שהוא נראה במציאות ובצורה שאי אפשר ללמוד על גבי הלוח באוניברסיטה. השבוע בישעמדה – חברי המשלחת משתפים בחוויותיהם מהכנס.

כנס אילת לעיתונות ה-10 הסתיים השבוע. בכנס נטלו חלק אנשי תקשורת פוליטיקאים ודוברים מכל הארץ וממגוון אמצעי התקשורת. משלחת הסטודנטים מאוניברסיטת אריאל שהגיעה בסיוע מועצת יש"ע ואגודת הסטודנטים בלטה בנוכחותה ובתרומתה לדיונים הסוערים. בחרנו להביא מקבץ קצר של רשמים וחוויות של הסטודנטים, על חשיבות ההשתלבות בעולם התקשורת וההשפעה הגדולה של הדור הצעיר על השיח.

אביגיל זית, 23, סטודנטית לתקשורת שנה ב' באוניברסיטת אריאל

יש קבוצות משחק של משחקים למבוגרים, בה נפגשת חבורה של מכורים למשחקי קופסא ומשחקת במשך שעות. המתבונן מהצד יחשוב שזה נחמד, אבל כנראה גם יחשוב שיש למשתתפים שריטה מסוימת.

חוויה דומה לזו היא כנס העיתונאים באילת. עשרות אנשים מכל גווני הקשת הישראלית-תקשורתית מתקבצים באילת למספר ימים של קרבות מילים, משפטים ובעיקר רעיונות. ההקבלה הזו מעלה אצלי מספר נקודות. ראשית, לכולם יש ייצוג כזה או אחר בעולם התקשורת הישראלי, כבר אף מגזר לא משאיר את הזירה ריקה. מכאן נובעת גם הנקודה השנייה, לרקוע ברגלים ולבכות לא יעזור לאף אחד - קח מקלדת ותטרוף את הקלפים. זה אמנם לא תמיד יהיה פשוט, אבל אם אתה גיימר אמתי יש מצב שפעם, אחרי הרבה קרבות ואימונים, תעלה לגמר.

נעם כהן, 25, סטודנט לתקשורת שנה ב' באוניברסיטת אריאל

כנס אילת לעיתונות הוא יותר כנס העוסק בעיתונאים ובברנז'ה ופחות בתוכן עיתונאי. הייתה פה הזדמנות להסיר את המסך ולהיפגש פנים אל פנים עם האדם שמאחורי העיתונאי. על קפה ועוגה  ההילה העיתונאית מאבדת קצת מהיוקרה שלה אך מקבלת ממד יוקרתי אחר.

לאכול קינוחים עם חיים יבין, להרים כוסית עם אלון בן דוד, סלפי עם דני קושמרו, וכן, גם קצת להוציא מהכלים את רוני דניאל, ולהבדיל - גדעון לוי אלו לא דברים שהיו קורים במקום אחר ובפלטפורמה אחרת. מהמקום הדרומי ביותר ואולי גם הנמוך ביותר לא תצא תורה. אפילו לא קרוב. אבל המפגש בגובה העיניים היה מעניין, מהנה ומחכים, ללא ספק יצאתי נשכר.

עטרה גרמן, 24, סטודנטית לתקשורת שנה ג' באוניברסיטת אריאל

כשהייתי בת 15, עת לימודיי באולפנה, המורה שלי אמרה לנו שהתקשורת במדינת ישראל לא יכולה להיות מאוזנת כי יש בה כוחות חזקים שכל אחד מהם מושך לצד שלו, ומי שימשוך חזק יותר, ישרוד. מאז, כידוע, הרבה השתנה כאן. השיח העיתונאי שעד לעשור האחרון קפא על שמריו, מגיע כל שנה ומתאחד סביב שאלות הקיום של העיתונות בישראל. התקשורת שרובנו זוכים להקשיב לה מרחוק, מתאספת ומקשיבה, בוחנת את עצמה ונותנת מקום לשאלות ודיונים חדשים.

בעולם של אנשים המתחבאים מאחורי המקלדת, נראה שהקסם של הכנס הוא בכך שאנשי התקשורת פוגשים את עצמם פנים אל פנים. הללו לא מוותרים אף לא לרגע, ובכל מאודם ולפי מצפונם והשקפותיהם מתווכחים על הערכים בהם הם דוגלים. אז האידיאולוגיה לא נעלמה, להיפך - היא בועטת וחזקה מאי פעם, ואם בשביל לשמוע אותה צריך להרחיק עד אילת, אני שם.

ראובן פיטוסי, 27, סטודנט לתקשורת שנה ב' באוניברסיטת אריאל

פאנל הדיון על אלאור עזריה היה חם ביותר. הפתיע אותי שדיון בשאלה "האם מדובר בחייל ששגה ברגע גורלי או בגיבור לאומי", הדרדר במהרה לשאלה על מי הם מובילי הדעה שמנהלים את הדיון ומביאים אותו למחוזות אחרים, מסוכנים ביותר.

נושא זה מסמל בעיקר את פערי התפישה של החברה הישראלית בתפקידו של צה"ל ביהודה ושומרון. ישנם כאלה שמנצלים את המקרה של החייל הזה, לטובת צבירת הון פוליטי. על כן, בעוד אני יושב בדיון האמור לעסוק בדרך שבה התקשורת משפיעה על ההליך המשפטי, מצאתי את עצמי נסער על כך שנגררנו שוב לדון בפערי החברה הישראלית. יש לתת לצדק לצאת לאור, כי אם לא ניזהר נמצא את המדינה היקרה לכולנו עומדת על פי תהום עמוקה ובלתי ניתנת לגישור.

אפרת מרגלית, 22, סטודנטית לתקשורת שנה ג' באוניברסיטת אריאל

במציאות שמשתנה במהירות, מרגיע ומיישב לשמוע אנשים שמדברים מתוך עולם ערכים מבורר ויציב. זכיתי למפגש שונה יחסית בנוף של כנס אילת לעיתונות, עם הרבנית שולמית מלמד. אישה שפועלת בנועם מתוך ראייה רחבה וכללית, מפתחת בלי להתייאש, חולמת ומגשימה.

בעקבות הכנס התחדדה לי המחשבה שהמציאות מוקצנת וכידוע קיימים קשיים, אך מזווית הראיה שלי העולם ממשיך להתקדם לטוב. בשיח התקשורתי נערך גם ברור על ערכי יסוד, נפתחות אפשרויות טכנולוגיות, ומגוון הדעות המיוצגות מתרחב. כדי שההתקדמות תהיה מהירה יותר, אנחנו יכולים להשתתף גם במרחב התקשורתי. אני בוחרת לקחת חלק ולמרות שזה לא קל לי ברמה האישית, אני בוחרת לפתוח משתמש בטוויטר ובפייסבוק.

אושריאל בן עמרם, 25, סטודנט לתקשורת שנה ב' באוניברסיטת אריאל

הכנס גרם לי להכיר באופן יותר עמוק את הלך הרוח בעולם התקשורת על כל רבדיו, ויותר חשוב - להכיר את הנפשות הפועלות בענף. ידוע שיש כעס רב בקרב אנשי התקשורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות הרפורמות והשינויים שהוא מנסה לחולל בתעשייה, אך דבר מרכזי שהפתיע אותי מאוד בכנס היה לגלות את המרמור והכעס חסר התקדים ששורר בקרב העיתונאים כלפי נתניהו, הרבה מעבר למה שאנחנו רואים בכלי התקשורת. אני שמח מאוד שיצא לי לצאת לכנס זה, ממנו למדתי והחכמתי רבות בכל הקשור לתקשורת הישראלית ודרכי הפעולה שלה.