תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מים לדאוד המלך

24/08/2016
הגדל

זוהי אינה הפעם הראשונה בה אנו כותבים בבמה זו על משבר המים החמור שפוקד ישובים רבים בשומרון ובבנימין, ביניהם גם ישובים ערביים רבים. מסתמן כי המשבר עומד כרגע בתהליכי פתרונות מידיים, שתוצאותיהם ייראו אי"ה בזמן הקרוב, ובתהליכים לטווח הרחוק, אשר אמורים להסדיר את נושא תשתיות המים ולהפסיק את הבעיה שחוזרת על עצמה כל קיץ. יחד עם הבעיה הקשה לכשעצמה, מסתבר כי ארגוני שמאל וארגונים פרו-פלסטיניים מנצלים את חוסר הידיעה של הציבור בעניין, ומשתמשים בסוגיית המים ככלי אשר מטרתו גרימת דה-לגיטימציה למדינת ישראל והגברת האיבה בין שני הצדדים כשהתכלית היא אי-נורמליזציה של היחסים.

אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. הכל מתחיל מכך שרוב מאגרי המים נמצאים מתחת לאדמה, לכן, הגבולות הבינלאומיים המוכרים שמסומנים על המפה, שאמורים באופן תיאורטי להציג את הרשות ששולטת על המים באותו אזור, אינם יכולים לענות על השאלות בנוגע לזכויות על המים. מכיוון שכך, רק שיתוף פעולה אזורי בין כל הגורמים יכול לפתור את הסוגיה. במסגרת הסכם אוסלו ב' הוקמה וועדת מים משותפת שתפקידה הוא טיפול בכל הנושאים הקשורים למים וביוב ביהודה ושומרון. מאותן סיבות, נושא המים מופיע גם בהסכם השלום בין ישראל לירדן, מתוך ההבנה ששיתוף פעולה בין כל הצדדים יועיל לכולם ויאפשר לכולם לקבל את כמות המים המספקת לתושביו.

ארגוני השמאל והארגונים הפרו-פלסטיניים מנסים שוב ושוב להציג נרטיב שקרי, לפיו ישראל אינה מכבדת את המשפט הבינלאומי ביחס למים, בעוד לפי נתוני רשות המים ישראל מספקת לרשות הפלסטינית כמות מים בהיקף גדול בהרבה מהכמות אליה התחייבה במסגרת ההסכמים. אותו שקר גם מאשים את ישראל בכישלונם של פרויקטים פלסטיניים לפיתוח תחום המים ברשות, ביצירת משבר מים בעזה ובהפליה בין כמות המים המגיעה לישובים הערבים ביו"ש לבין כמות המים שמגיעים לישובים היהודיים. לצערנו, ארגונים האלה פוגעים קשות בתדמיתה של מדינת ישראל, במקום לפעול לשיפור הנגישות של תושבי הרשות הפלסטינית למים.

הנה מספר טענות שקריות שמגיעות מאותם ארגונים, כלפי ההתנהלות של מדינת ישראל בנושא המים, והפעם עם האמת כפי שהעובדות מוכיחות:

השקר: "ישראל מנצלת מאגרי מים של הרשות הפלסטינית לטובת אספקה להתנחלויות".

האמת: זוהי כמובן טענה שניתן להפריך בקלות. מכיוון שהסכם המים מאפשר לרשות הפלסטינית לקדוח בשטחה בארות באופן חופשי ו"מקורות" יכולה לקדוח רק בהסכמת הרשות בוועדת המים המשותפת, רוב בארות המים באזור יהודה ושומרון הן בבעלות פלסטינית. למעשה, מתוך 114.8 מיליון מ"ק שסיפקה ישראל בשנת 2015 ליהודה ושומרון, 64 סופקו לפלסטינים ו-50.8 סופקו לישראלים. בניגוד לטענת אותם ארגונים, מדינת ישראל מספקת כמות של מים מתוך מקורותיה גם כדי לספק מים לתושבי הרשות.

השקר: "ישראל מרוויחה המון כסף מהעברת המים לפלסטינים".

האמת: הטענה הזו לא מסתדרת עם המתמטיקה הפשוטה, לפיה המחיר הריאלי לגבייה לפי הסכם המים הוא 3.93 ₪ למ"ק, אך "מקורות" מוכרת את המים במחיר של 2.84 ₪ למ"ק. זאת אומרת, ש"מקורות" מוכרת את המים במחירי הפסד, וישראל מפסידה 1.09 ₪ על כל קוב מים שעובר לרשות הפלסטינית. למעשה, הצרכן הישראלי משלם מחיר גבוה על המים ומסבסד את הצרכן הפלסטיני.

השקר: "ישראל לא מעבירה לרשות הפלסטינית את כמויות המים שהתחייבה להם בהסכם אוסלו".

האמת: ישראל מעבירה היום לרשות הפלסטינית 180 מיליון קוב מים בשנה, שזה הרבה יותר מים ממה שהתחייבה במסגרת הסכמי אוסלו – 145 מיליון קוב בשנה.

השקר: "ישראל מעבירה לפלסטינים מים מלוכלכים ולא ראויים לשתייה".

האמת: ישראל מעבירה מים איכותיים ביותר דרך צינורות של מקורות, אבל עשרות בארות פיראטיות מעבירות לשטחי הרשות מים גנובים ומזוהמים. כמות השפכים שמייצרים הפלסטינים כיום נאמדת בכ-52 מיליון מטר מעוקב לשנה. מכלל כמות זו, כ-4 מיליון מטר מעוקב לשנה בלבד מטופלים במתקנים פלסטינים, וכ-14 מיליון מטר מעוקב לשנה מטופלים במתקנים ישראליים. יתר השפכים, כ-34 מיליון מטר מעוקב לשנה, מזהמים את מי התהום ואת הסביבה הישראלית והפלסטינית.

נתונים מוכיחים כי ערביי ארץ ישראל זוכים לאספקת מים מהטובות במזרח התיכון, וברור לכל לאחר חמישים שנה בהם עם ישראל חזר אל חבלי מולדת, שתשתיות המים שודרגו באזור באופן משמעותי רק בעזרת מדינת ישראל. את הנתונים והעובדות האלה כולנו צריכים לדעת כדי שנוכל להילחם בשקר שמנסים להעליל עלינו בעולם.

 

-- חלק מהנתונים במאמר נלקחו מאתר מכון המחקר NGO Monitor ומאתר רשות המים --

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד