תותים

אחת המועצות שעומדות באומץ מול גל הטרור האחרון היא ללא ספק המועצה האזורית הר חברון. השבוע בישעמדה כותב לנו יוחאי דמרי, ראש המועצה, על הקשיים שעוברים על הר חברון בימים אלה וגם על הדברים הטובים, שמתרחשים כל הזמן. על החזון והאסטרטגיה המיוחדת שבה הם עובדים בשנתיים האחרונות ועל ההתקדמות שלהם שיוצרת חיבור ענק בין כל צדדי החברה הישראלית.

לאחרונה יצא שיר מתוק של חנן בן ארי בשם "החיים שלנו תותים". הוא סוקר את כל הצרות שקורות סביבנו, אבל יחד איתם מכניס גם את התותים שבחיים, את הדברים הטובים שלפעמים נראים לנו כל כך ברורים מאליו. אז זהו, ששום דבר לא ברור מאליו.

רוב חיי היו בהתיישבות בהר חברון, ושנים רבות משנות עבודתי, טרם היותי ראש מועצה, היו במועצה האזורית בשומרון. זכיתי בסייעתא דשמיא גדולה להקים מערכים שלמים של התיישבות, בהם ראיתי כמה קשה ועצוב יכול להיות, וכמה שמחה ועוצמה אדירה יש לצידם במפעלים של גאולת האדמה בגדילה והתפתחות, חיים שכולנו שותפים להם. כמה כח יש בגן ילדים רעוע שהוקם לפני שלושים שנים לארבעה או חמישה ילדים וכיום לצד הגן ההוא שכבר שופץ שוב ושוב עומדים עוד שישה או שבעה גנים מלאים בילדות וילדים מאושרים. כמה יופי יש בישוב שפעם גירדו בו מניין בשבת והיום יש בו מספר מניינים בכל יום בבתי הכנסת השונים. כמה שמחה יש בדור רביעי וחמישי בהתיישבות של יהודה ושומרון. בבנים השבים הביתה. בהתיישבות הכוללת בתוכה דתיים, חילונים וחרדים, אנשים שונים, מגוון אדיר של עם ששב אל אדמתו.

בכל השנים האלה ידענו צחוק ודמע, נערי ההר של אז הם ההנהגה העכשווית. עיני כולנו פתוחות ומכירות את הקשיים מחד ואת הטוב הגדול המצוי בהר שלנו מאידך. התקופה האחרונה אף היא הייתה לא פשוטה ולוותה בפיגועים קשים. האחרון שבהם, שקרה במועצה האזורית הר חברון, קרע את ליבי עת עלתה לשמי מרום דפנה מאיר הי"ד. לצד האבל והיגון השורים בקהילתנו, ולצד הביטחון שצריך להתחזק והדרישות שדרשנו מאלה האמונים על ביטחוננו הייתי כל כך גאה בקהילת הר חברון. בעוצמות האדירות שבה, ברוח הגדולה שבשל האירוע הנורא ריחפה בארץ ישראל כולה.

ובשנים הללו יש גורמים מבית ומחוץ המעוניינים לעקור אותנו מאדמתנו, להוציא את אדמת צפון הנגב העצומה בגודלה משליטה יהודית וליצור רצף טריטוריאלי מרצועת עזה, דרך גורמים עוינים בנגב בואכה הר חברון ועד לירושלים, לבנימין ולשומרון. ישובינו נמצאים כמו עצם בגרונם ומונעים מהם ליצור רצף שמטרתו לחנוק את מדינת ישראל. הכוחות הגדולים המנסים להוציאנו מאדמתנו בכל מחיר הם האירופאים מחוץ, הרשות הפלסטינית שיש לה תוכנית סדורה בנושא, וכן גופי שמאל קיצוני ששמו להם למטרה להזיק בכל מחיר ובאופן עקבי להתיישבות בהר חברון.

כנגד כל תוכניות הרס אלו נמצאת מועצה אזורית הר חברון - הצפון של הנגב. בשנים אלה העמדנו לעצמנו מטרות - להביא לישובינו עוד ועוד יהודים שיהיו שותפים לגאולת הרוח והאדמה, לפתח תעשייה וחקלאות, לפתח תיירות, להתחבר לקרקע. בהיכנסי לתפקידי שמתי לי למטרה להכפיל ולשלש את הר חברון ל-20,000 תושבים בעשר השנים הבאות בע"ה. כיום ישנם בהר כ-8,500 תושבים, מוסדות חינוך לזרמים השונים: מגיל ינקות דרך גנים, בתי ספר יסודיים, תיכונים, ישיבות תיכוניות וישיבות קטנות, ישיבות הסדר ומדרשות - הרוצה להחכים ידרים. גם בתעשייה שמנו לעצמנו למטרה לפתח תעשייה רחבה שתיתן עצמאות כלכלית להר חברון ותשתמש בכוח העבודה הקיים בהר - הן היהודי והן הערבי.

התכנית האסטרטגית עליה עמלנו בהר חברון בשנתיים האחרונות מהווה פריצת דרך בתפיסה ובמהות, מקדמת צמיחה על בסיס איכות חיי הפרט והישובים, מקדמת מקבצי ישובים כסביבת חיים חדשה, מעודדת זיקות קשרים בין האזור לבין החברה הישראלית והמרחב הסובב. לצורך כל אלה – מטמיעה דפוסי ניהול חכמים ועדכניים שיאפשרו את מימוש התכנית לאורך זמן. זהו דפוס חדש באזור הר חברון המיועד להוביל את האזור למדרגה הבאה. אנחנו הופכים להיות יזמי ההר. אלה המצעידים את האזור כולו, על כלל תושביו, כמה מדרגות קדימה. דבר שייעשה בשיתוף פעולה רחב עם משרדי הממשלה השונים שחלקם נלהבים לשתף פעולה עם תוכניות שמטרתם איכות חיים אמיתית לכל. חזון המסתכל למציאות הקיימת בעיניים ומטרתו לקדמה בעיניים פתוחות לקראת עתיד טוב יותר.

אוהבי ההתיישבות, זה הזמן לנגב, זה הזמן להר חברון. לצד איכות חיים זה המקום לציונות אמיתית. לצמיחה בקהילות מגוונות ופתוחות - חילונים דתיים וקהילות מעורבות, מושבניקים וקהילתיים, ישובים קטנים וגדולים. בואו להתחבר לעתיד דרך הקשבה להווה ונגיעה בעבר.