זכויות אדם או פוליטיקה?

התחקיר ששודר בשבוע שעבר בתכנית "עובדה", ושעלה לסדר היום הציבורי בצורה רחבה מהרגיל מעלה טענות קשות כלפי ארגוני השמאל בישראל, המתהדרים בכינוי 'ארגוני זכויות אדם'. בקצרה, התחקיר מספר על פעילותו של ארגון 'עד כאן', שהכניס פעילים מטעמו לתוך ארגוני זכויות אדם על מנת לתעד פעילויות בלתי חוקיות ומוסריות שלהם. בתכנית רואים כיצד עזרא נאווי, פעיל בארגון השמאל 'תאעיוש', נפגש עם סוחר קרקעות ערבי שפנה אליו על מנת למכור לו קרקע שבבעלותו. נאווי, שצילם את כל השיחה, מספר לפעיל של 'עד כאן' שהוא עושה זאת על מנת למסור את התמונה והטלפון שלו לביטחון המסכל הפלסטיני, בידיעה שברשות הפלסטינית מכירת קרקע ליהודי דינה מוות בעינויים, או בשפתו של נאווי: "הרשות תופסת אותם והורגת אותם. לפני שהיא הורגת אותם היא מרביצה להם הרבה. מענים אותם".

נאווי נראה מתכנן את הסגרתו של אותו אדם (לדבריו, זו הפעם הרביעית שהוא עושה זאת) יחד עם עוד פעיל של ארגון 'תאעיוש' ועם פעיל בכיר בארגון השמאל הקיצוני 'בצלם'. אם כל זה אינו מספיק, בכתבה ששודרה השבוע בחדשות 2 מתגלה כי מי שתומך בעזרא נאווי כלכלית ומעביר לו כספים הם ארגוני שמאל בולטים אחרים - "שוברים שתיקה" ו"רבנים לזכויות אדם".

התגובות המתלהמות שיצאו מארגונים אלו לאחר פרסום הדברים היו חמורות יותר מהמעשים עצמם. לא שמענו גינוי והוקעה של המעשים, אלא צדקנות מסוכנת המחפה על מעשים חמורים שתועדו, יחד עם התקפה על התוכנית עובדה שקיבלה חומרים מצולמים מארגון 'עד כאן'.

דומה שפעולותיו של נאווי אינן פעולות של אדם אחד, ארגוני שמאל רבים ומוכרים שותפים, לכאורה, בטוויית הקשר לרצח אדם שעוונו היחיד הוא מכירת קרקע ליהודי. אין סיבה בעולם, שבגינה ניתן לפעול לרצח אדם בעינויים. בוודאי לא כשאתה מגדיר את הארגון שלך כארגון שפועל למען זכויות אדם – שהגדולה והחשובה שבהן היא הזכות לחיים ולביטחון.

בסופו של דבר, העובדה המרכזית שעולה מהתחקירים החשובים האלה, היא שארגוני זכויות האדם אינם מתרכזים באמת בזכויות האדם אלא הם ארגונים פוליטיים שעניינם התנגדות אקטיבית להתיישבות ביהודה ושומרון ופעילות אנטי ישראלית בעולם.

לא ראינו את פעילותם כשגורשו תושבי גוש קטיף או את דאגתם לאזרחים ישראלים חפים מפשע שנרצחו ברחובות ישראל. בעבר אף נתקלנו בארגוני זכויות נשים שסירבו לתמוך בהחלת חוקי עבודת נשים על יהודה ושומרון בטענה שזה עניין פוליטי. לא זכויות אדם או נשים הם האג'נדה המרכזית שלהם, אלא פעילות אנטי התיישבותית מהצד הכי שמאלי במפה הפוליטית.