לראות למרחקים

בפרשת השבוע "חיי שרה" אנו קוראים על קנייתה של  מערת המכפלהעל ידי אברהם אבינו ועל פרטי המשא ומתן לרכישתה סביר להניח שאם אברהם אבינו היה רוצה היום לקנות את מערת המכפלה, המשימה לא הייתה כו פשוטה, למרות השבועה, למרות 400 שקל כסף עובר לסוחר שעברו לבעלי הקרקע. הכותרות היו זועקות חמס, חברי כנסת משמאל היו משגרים אגרת בהולה לראש המממשלה על "פורעי החוק בחברון", הפובלציסטים בעיתונות היו כותבים טורי נאצה עם כותרות כמו "מארת המכפלה"  ותוקפים את אברהם אבינו על ה"פלישה" ועל הנסיון לקבוע עובדות בשטח ללא החלטות ממשלה", וארגוני זכויות האדם היו ממהרים לעתור לבג"ץ כנגד הנסיון הנואל לרכוש קרקע חברונית - ועוד לקבור שם ללא אישור תב"ע בתוקף. רק לפני שבועיים, בפרשת "לך לך ", אברהם שומע קול אחר. שומע את דברי הקב"ה שאומר לו: "שא נא עיניך וראה, מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה, וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם ... קום והתהלךבארץ לארכה ולרוחבה, כי לך אתננה." (בראשית י"ג, י"ד- י"ז) הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו לתת לו ולזרעו את כל הארץ בהבטחה אלוקית, והנה מההבטחה הגדולה מגיע אברהם אבינו פרשת חיי שרה, לקבור את שרה אשתו, הוא מחפש חלקת קבר ונאלץ לקיים משא ומתן עיקש, חלקלק ומתוחכם עם בני חת שבסיומו הוא מקבל את מבוקשו.

אברהם אבינו גם מסרב להצעת עפרון החתי לקבל "מתנת חינם" ומתעקש לשלם תמורת אחוזת הקבר, גם אם זה עולה 400 שקל כסף עובר לסוחר. אברהם אבינו רואה ברוח קודשו למרחק הוא יודע שאחוזת הקבר הזו, בה ייטמנו האבות תהיה לנקודה קדושה שרבים ידרשו עליה בעלות, שירצו לנכס אותה לעצמם, ועל כן הוא מעניק להסכם תוקף של רכישה, של מתן סכום ממוני תמורת העברת הבעלות על הקרקע. אברהם אבינו הוא פורץ הדרך, "אברהם העברי- רבי יהודה אומר: כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד" ( מדרש רבה , בראשית מ"ד, ח') הוא מבין שההבטחה האלוקית מתגשמת במציאות הארצית- גם בעזרת משא ומתן כספי עם בני חת. הוא מבין שההבטחה האלוקית צריכה גם את ההשתדלות שלנו, לפעמים אנו זוכים לקיום ההבטחה הזו בדרך המלך, ולפעמים באמצעות מאבקים ומלחמות. קניית מערת המכפלה אם תרצו, היא משל למפעל ההתישבות ביש"ע. ובזמן שהקב"ה הבטיח לאברהם " ולרעך אתן את הארץ הזאת" - היו מצויים נוכרים בכל רחבי ארץ ישראל. קשה לראות כיצד ארץ כנען המלאה בגויים תהפוך להיות ארצו של אברהם אבינו, ובניו וזרעו - שגם הם טרם נולדו. אבל אברהם אבינו הולך, ומתחיל את הורשת הארץ מאחוזת קבר תמורת 400 שקל כסף. גם מפעל ההתיישבות התחיל בצעד קטן.מי שחשב שתוך שישה ימים נחזור למרחבי ארצנו? לעיר העתיקה ולהר הבית, לשכם לגוש עציון, לקבר רחל בבית לחם, לארץ בנימין? מי האמין אז שיקום שם מפעל התיישבותי מהמעלה הראשונה ובו קרוב ל-300,000 ישראלים מכל הסוגים הזרמים והדעות? גם אז הגל התחיל באזור חברון, משבי כפר עציון וממתנחלי מלון פארק. בקטן, אבל בראיה למרחוק, ובאמונה, המגמה הלכה, התרחבה והתחזקה עד שקנתה לה אחיזה בארץ ובציבוריות הישראלית .

וגם במפעל התיישבות, יש דרכים שונות לביסוס אחיזתנו בארץ. לפעמים בדרך המלך, בהחלטות ממשלה ובאישורים מכל הגומרים, ולפעמים בתהליכים ארוכים ומייגעים, במשא ותן כספי וקשה עם בעל קרקע ערבי שלאחר שמוכר את השטח ומקבל הרבה יותר מ-400 שקל כסף, גם מתלונן על גזילת אדמתו ואנו צריכים להוכיח את צדקתנו בבתי המשפט. אבל אנו צרכים כמו אברהם אבינו, לראות הכל כחלק ממגמה כללית, כחלק מקיום ההבטחה האלוקית - כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה.כשאנו לעיתים נתקלים בקשיים במפעל ההתיישבות, במהלכים שנראים לנו כנסיגה לאחור, אנו צריכים להזכר באברהם אבינו ובסיפור קניית מערת המכפלה, ולשאוף, להיות כמותו, לראות למרחקים