אגרת להורים ומחנכים ביש"ע ובחמ"ד בכלל, לקראת פתיחת השנה.

תחילת שנה, ימים ראשונים של לימודים חוזרים ומציפים בלבבות שאלות ותהיות על מה שצופנת לנו השנה, לאן פנינו מועדות, מה הדגשים והעדיפויות ומהי מטרתנו. ימי אלול קוראים לנו לשוב למרכז הווייתנו, למצפן הפנימי ביותר, לשורשים. הם משקפים לנו מי אנחנו.

מי מאתנו שהסתובב בחודש האחרון בחוגים אחרים חש שמופנים אליו חצי ביקורת: "למה אתם מחנכים? מה עושה הנוער שלכם? מי הם באמת נוער יש"ע?". לצערנו, יש בציבור הישראלי כאלה שבשומעם את הצירוף 'נוער יש"ע' - מתייגים אותם ישר כפורעים, חסרי חינוך, עוקרי זיתים ומציתי תינוקות (ח"ו). יש להניח שגם הנוער נתקל בתגובות כאלה.

סקירה קטנה תראה, כי נוער יש"ע נמצא בחזית של התנדבות ופעילות למען הקהילה, העם והארץ. קייטנות איל"ן, קו לחיים, פעילות חיובית בהתיישבות הצעירה במאחזים, שמירה על ארץ ישראל, יחידות קרביות ומתנדבי שירות לאומי באחוזים מהגבוהים במדינה.

אז מה אנחנו המחנכים אומרים?

כלל ראשון בחזרה מהחופשה הוא לשאול ולהקשיב: איפה הייתם בקיץ? מה אתם אומרים על הסיפור בכפר דומא? קראתם את הכתבה על חוף לבנון? - חשוב מאד לאפשר, להקשיב ולשמוע .

האם צריך לגנות? הגינוי לא תמיד תורם ואף מייצר התנגדויות והתבצרות. במקום גינוי חשוב להביע עמדה נחרצת וברורה: זכינו לחיות בדור שבו טעמנו טעם "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", התפישה הרואה בתקופתנו אתחלתא דגאולה - מחייבת הסתכלות כוללת על עם ישראל. מתוך חוויה זו עלינו ליהודה ושומרון בניסיון לסחוף עמנו רבבות המוני בית ישראל - להפוך חלומנו לחלומם. נבנו ישובים, קמו קהילות חדשות. לאורך כל השנים הנוער היה שותף מלא בהשגת מטרות אלו, שמעולם לא היו רק בשביל עצמנו, אלא תמיד בהסתכלות כוללת על צרכי המדינה. הסתכלות כוללת זו משמעותה שכל פעילות נקם מנוגדת לחלוטין לאידיאל בשמו באנו. אין ליחיד סמכות לפגוע ברכוש ובוודאי לא בחיים של אחר. כך גם עמדה ברורה לגבי התפרקות מצניעות ומאחריות בקיץ.

לחזק: ימי אלול לפני 22 שנה היו הימים בהם נחתם ההסכם האומלל - "הסכם אוסלו". הסכם בו ויתרה מדינת ישראל על ריבונותנו בחלקים מיש"ע, שבעקבותיו נשפך דם רב ונכפה הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון. כל אלה ספיחים של אשליית השלום האומללה. למרות הימים הקשים שעברו עלינו אז, למרות החרב המתהפכת מעל ראשינו כל השנים - גדל הישוב ביש"ע והתעצם והנוער הוכיח עצמו בהמשכיות ההתיישבות, בהקמת ישובים חדשים, ויחד עם זאת גם במילוי השורות בגרעינים התורניים והעירוניים ברחבי הארץ. המאבק למען ארץ ישראל הוא מאבק על דמותה של המדינה. הפערים החברתיים שמעסיקים את כל המדינה צומצמו לאפס במבנה הקהילתי והאינטגרטיבי של מרבית הישובים. צדק חברתי - זה כאן, בכל ישוב בו יש קליטה כוללת של כל העדות וכל הגוונים.

לחדד: יש בארץ ציבור שאינו חושב כמונו. ציבור נפלא, ציוני, אכפתי ותורם. בתחומים רבים יש מה ללמוד ממנו. תבוסתו בבחירות מעצימה את התסכול שלו. מחובתנו להיות קשובים, לשמור על דיאלוג ולכבד. יש להפנים שמי שבוחר לגור בארץ, לשלוח את בניו לצבא, גם כשהוא מתנגד לנו - הוא שותף בנשיאה בעול ובאחריות. למתן את הדיבור על "השמאלנים", למתן את השיח המתלהם.

לקראת השנה החדשה אני מאחלת שהשאיפה להפיק מעצמנו את המיטב, להיות בחזית של העושים למען העם והמדינה תמשיך להיות סימן היכר שלכם ושל ילדכם ותלמידיכם ושלא נצטרך ליישם שאיפה זו במאבק על קיומנו.