הבטחתם? תקיימו

אם תלכו בבית אל, ממש בקצה הישוב, תוכלו לראות את 'בתי דריינוף', שני בניינים אפורים שמעולם לא סיימו את בנייתם והם ניצבים שם מאז 2010 כאבן שאין לה הופכין. הבתים מיועדים להכיל 44 יחידות דיור שאמורות להגדיל את מספר המשפחות הצעירות שיגורו בישוב בית אל. שמם של הבניינים ניתן להם על שמו של היזם שהקים אותם – מאיר דריינוף – ועל שמו גם נקרא בג"צ 15/1217 – בג"צ דריינוף.

סיפורם של הבניינים הוא ארוך ומורכב בגלל התנהלות חסרת היגיון של בג"צ. עם תחילת הקמתם של הבניינים, הוגשה לבג"צ עתירה המבקשת לעצור את הבנייה של בתי דריינוף. העותרים טענו שאף על פי שמרבית הבנייה היא בתוך השטח המותר לבנייה, אחת הפינות של אחד הבניינים נמצא מחוץ לאותו שטח. עקב הגשת הבג"צ נוצר מצב אבסורדי בו אי אפשר לקדם את תכנון התב"ע לשכונה, מכיוון שעל פי הטענות שחלק מהבניין אותו אנו רוצים לאשר נמצא מחוץ לשטח המותר בבנייה. בהסכם שנחתם בשנת 2012, לפני הריסת גבעת האולפנה שבבית אל, סוכם שהמדינה תקדם את עניין תכנון התב"ע של דריינוף. כך שבסופו של דבר תאושר הבנייה והבתים יעמדו על תילם. כעבור שנתיים, ב-2014, פסק בג"צ שיש להרוס את בתי דריינוף מאחר ולא הושלם תכנון התב"ע. לא ברור מדוע פסק כך בג"צ שכן מדובר בשטח בתפיסה צבאית וכן מרבית הבניינים נמצאים בתוך שטח זה - אך בג"צ קבע שיש להרוס.

תוך כדי התנהלות הבג"צ פנתה המועצה המקומית בית אל למשרד מודדים חיצוני שקבע שגבול השטח המאושר לבנייה צריך לזוז רק 20 מטרים מערבה. לאחר שכל הגורמים אישרו שאכן הדבר נכון, המדינה פנתה לבג"צ עם הממצא החדש והוא אפשר את המשך הבנייה באופן תקדימי. המועצה, ביחד עם דריינוף, קידמו את התב"ע במהירות והגיעו כמעט עד לסיום הפרוייקט. בינתיים, העותרים המקוריים הגישו התנגדות משפטית לבג"צ אך היא נדחתה והיא מחכה לדיון בוועדה המחוזית שם היא אמורה להידחות והתב"ע יאושר כדת וכדין.

בחודש שעבר, בבג"צ שהגיש דריינוף, נטען שהמבנה הולך לקבל אישור בנייה ואין היגיון בביצוע ההריסה רק מכיוון שבעבר ניתן פסק סופי בעניין. השופטת מרים נאור טענה בדיון שהמדינה השתהתה בהריסת המבנה ועל כן יש להרוס. מנגד, טען עו"ד הראל ארנון המייצג את דריינוף, כי לא ייתכן שבית המשפט ילמד את המדינה לקח על חשבונו של האדם הפרטי. דריינוף אינו אשם בכך שהמדינה לא איפשרה לו לקדם את התב"ע ולאחר מכן חזרה בה.

למרות הטענות, בהחלטה תמוהה ולא הגיונית פסק בג"צ לפני כשבועיים שיש להרוס את הבתים.

החלטה זו אינה עומדת במבחן ההגיון מה שמגדיל את העוול שנעשה ליזם ולישוב, מכמה סיבות. ראשית, נטען בבית המשפט שמדובר בקרקע פרטית, אך למעשה המדובר הוא בקרקע בתפיסה צבאית כמו מרבית הקרקעות בבית אל. הסיבה השנייה היא, שפסק הדין נקבע עקב עיקרון "סופיות הדיון", האומר שתהליכים משפטיים צריכים להסתיים וצריך לשים קץ להליך השיפוטי, אך כאן, מכיוון שהתב"ע עומדת לפני אישור, יש נסיבות המצדיקות שינוי בפסק הדין. סיבה שלישית, בהנחה שניתן היה פרק זמן נוסף של חודש או חודשיים לקידום התב"ע, אזי הבניינים היו מקבלים היתר בנייה כדת וכדין ואין טעם להרוס אותם. במדינת ישראל עומדים אלפי בתים ללא היתר בנייה, חלקם בהליכי הסדרה שונים, אך כאן מדובר בבניין שעומד ממש לפני מתן היתר בנייה. הסיבה הרביעית היא, יש התחייבות של המדינה לקדם את התכנון ולאשר את התב"ע.

אנו נמצאים בימים אלה על סף הריסת הבניינים, לפי פסק הדין יש להרוס את המבנים עד ה30/7. בעקבות פסק דין זה, ובניגוד להתחייבות הממשלה, החליט היועץ המשפטי של איו"ש לעצור את קידום התב"ע. החלטה מוזרה לכשעצמה, מכיוון שאין שום קשר בין קידום התב"ע לבין פסק הדין, שפוסק שצריך להרוס את המבנים ולהקים מחדש אחרי קבלת אישורי הבנייה שבג"צ בעצמו הבטיח.

ממשלת ישראל ובראשה ראש הממשלה חייבת לעמוד בהתחייבויות שלה. אנו דורשים מהמדינה להזדרז לאשר את התב"ע עוד לפני סוף החודש. אם יהרסו הבניינים אנו ניגרר למצב עגום בו להתחייבויותיה של המדינה אין בסיס ולהבטחותיה אין תוקף. ההחלטה של בג"צ, לפיה יש להרוס את בתי דריינוף, היא החלטה מעוותת ולא הגיונית לחלוטין ראש הממשלה, הבטחת להסדיר את המקום? תקיים!