ירושלים של קבע
סוכות הוא חגה של הארעיות. נטישתנו את בית הקבע שלנו לטובת הסוכה החיצונית, למשך שבעת ימי החג, מטרתה להזכיר לכולנו את הדרך בה צעדו אבותינו במדבר, את הקשיים עמם נאלצו להתמודד ואת האמונה שבסופה של הדרך מחכות לכל אחד המנוחה והנחלה שלו.
אך אותה ארעיות מדברית, לא הסתיימה עם הגעת עם ישראל לארץ ישראל בתקופת השבטים. לאורך אלפי השנים שעברו מאז, חווה עמנו שוב ושוב נדודים קשים. רק לפני כמה עשרות שנים, מיליוני יהודים בכל רחבי העולם לא נזקקו לחג הסוכות כדי להיזכר עד כמה קשים הם החיים ללא קורת גג. פרעות, עלילות דם, גטאות וחרמות עשו זאת מדי יום. כל שהתפללו אליו, בכל יום ויום, היה לשוב לציון ולבנות בית של קבע בארץ ישראל, קורת גג בנחלת אבותינו.
מפתיע לגלות שאחד המקומות האחרונים שבהם דווח על סירוב אזרחים למכור בית ליהודים, לא היה בגרמניה הנאצית. גם לא ברוסיה הסובייטית. בדיווח משנת 1960 בעיתון "חרות" נכתב כך: "במדינת מישיגן שבארה"ב שוררת אפליה חמורה נגד יהודים בפרוורי הערים הגדולות, שבהם אין רוצים בשכנים יהודים. בתופעות כאלו אפשר להיתקל אף בסביבות ניו יורק. בפרוורים מסוימים של ניו-יורק עדיין מסרבים למכור בית ליהודים ואף לעשירים ביותר". כן, זוהי אמריקה, "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".
התקופה ההיא חלפה, ברוך השם. יהודים רשאים לקנות בית בניו יורק ובכל עיר אחרת בכל מדינה (שאינה מוסלמית) ברחבי העולם. בכל מדינה אמרנו? פרט למדינה אחת. ישראל. אותה ארה"ב שרק לפני 55 שנה אפשרה לאזרחיה להפלות יהודים על רקע גזעני, ולסרב למכור להם בית – דורשת היום ממדינת ישראל לעשות את אותו הדבר, כלפי אזרחיה שלה.
ארה"ב כבר לא מסתפקת בהקפאה השקטה שעושה ראש הממשלה נתניהו מזה כשנה, במסגרתה לא מתפרסמים מכרזי בניה חדשים ולא מקודמות תוכניות בניה (תב"ע) ברחבי יהודה, שומרון והבקעה. כעת, גם רצונה של ישראל לאפשר ליהודים לבנות ולרכוש בית בשכונות המזרחיות של ירושלים הבירה היא לא פחות מ-"הרעלה של האווירה", לדברי חברינו בוושינגטון.
ב"גבעת המטוס", שמרעילה לאמריקנים את האווירה, אדמות רבות השייכות למדינת ישראל. כמה עשרות משפחות מתגוררות כבר שנים על הגבעה, בקרוואנים, שהם סוג של סוכה מודרנית. כבר שנים שמדברים על הקמת בניינים בגבעה, שיוכלו לשמש בתי קבע ליהודים וערבים כאחד. אך באופן אירוני, דווקא יהודים מארגוני השמאל הקיצוני ובראשם שלום עכשיו, דוחפים את אזרחי ישראל חזרה אל הארעיות ממנה ברחו לכל אורך ההיסטוריה.
בפרוש חג הסוכות, שבו עם ישראל היה עולה בהמוניו לירושלים ומעלה אותה על ראש שמחתו, נאחל לממשלת ישראל שתשאיר את הסוכות במדבר ותחדש את בניית הקבע בכל מרחבי ארץ ישראל.