המלחמה במשפחות הישע
בעיר גדולה אחת בשרון, מתגוררים 190 אלף תושבים. מדי כמה שבועות מנסה פושע אחד לשים קץ לחייו של פושע אחר, תוך סיכון עוברים ושבים וערעור תחושת הביטחון ברחוב, רק בשם הכבוד של משפחת הפשע אליה הוא משתייך. ביו"ש מתגוררים פי שניים תושבים מאותה עיר - מעל 382 אלף אזרחים ישראלים. כמו בכל חברה אחרת יש ביניהם גם עבריינים, אבל בעוד שאותה עיר זוכה להופיע בראש טבלת הפשע בישראל, שנה אחר שנה, מספר מקרי האלימות והפשיעה באזור יהודה ושומרון הוא מהנמוכים והשוליים בארץ. ובכל זאת, דווקא ביו"ש בוחרת הפרקליטות להפעיל "צוות אכיפה מיוחד", שמנהל, עפ"י בית משפט השלום בכפר סבא "אכיפה בררנית". השבוע בישעמדה – על הדמוניזציה המשפטית של המתנחלים.
כשקוראים את הכרעת דינה של שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, נאוה בכור, ניכרת מבין המילים תחושת ההפתעה. לפני שבועיים, לראשונה מאז הקמת "צוות האכיפה המיוחד לענייני יהודה ושומרון" בשנות התשעים, נחשפה השופטת להתנהלות השערורייתית של הצוות. במסגרת משפט שהתנהל נגד אזרח שהואשם בהסתה לאלימות וגזענות, טענו עורכי דינו של הנאשם שלא ניתן לקבל את האשמות צוות האכיפה בראשות עו"ד שי ניצן (היום פרקליט המדינה), משום שהתנהלותו מפלה ואינה הוגנת ושוויונית: בעוד שמקרי הסתה חמורים מצד פעילי שמאל, זכו להתחמק מהליכים פליליים, אירועי הסתה מימין זוכים לטיפול מחמיר. השופטת התקשתה להאמין שכך הם פני הדברים, אך לבסוף, לאור העובדות נאלצה לקבל את עמדתם.
"כיצד לא נפתחה חקירה פלילית נגד אנשי שמאל הקוראים לסירוס מתנחלים?", תהתה כבוד השופטת בכור בהכרעת הדין. "מדוע נשלח רק מכתב אזהרה למפגינה הקוראת מוות ליהודים? אין בידי לקבוע אם מניע זר או מטרה פסולה בצדה של האכיפה הבררנית, אך היא לכל הפחות נראית שרירותית ופוגעת בשוויון", סיכמה.
ובמילים אחרות: כמעט 400 אלף איש מוצאים את עצמם מסומנים, ממניעים לא ענייניים, ונתונים לפיקוחו של צוות שהומלץ לבטל אותו עוד ב-1998, בשל אי השוויוניות שהוא מייצג. צוות האכיפה המיוחד של הפרקליטות, לא רק שהוא פועל באופן אי שוויוני כלפי מפגינים מימין לעומת חבריהם שמשמאל, אלא שהוא מפעיל את הצבא, את השב"כ, את המשטרה והפרקליטות – כל הגורמים שאמורים להילחם באויבי ישראל – נגד המתנחלים. הפרקליטות עושה שימוש בכלים החזקים ביותר שלה – נגד אזרחי המדינה. בראש ובראשונה זה מנוגד לכל דין, אבל מעבר לכך – זה מנוגד לדמוקרטיה, לשכל הישר, לשיקול הדעת ולמידתיות. צווים מנהליים וכלים משפטיים נוספים שנהגו במטרה להצר את צעדיו של האויב ותומכיו, משמשים ב-20 השנים האחרונות נגד האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון. ציבור שידוע כנאמן, שומר חוק, פעיל חברתית וכאחד היצרנים הגדולים של מתנדבי שירות קרבי בצה"ל. שמירה על החוק ומאבק בפשע גם ביהודה ושומרון? ודאי שכן. אכיפה סלקטיבית ממניעים זרים והאשמה קולקטיבית של תושבי יהודה ושומרון? לא ולא.
ומילה על מי שעומד בראש "צוות האכיפה המיוחד", הלא הוא פרקליט המדינה, עו״ד שי ניצן. אין זו הפעם הראשונה בה אנו מתייחסים מעל דפי עלון לזה למדיניות האכיפה הבעייתית, בלשון המעטה, של ניצן וצוותו, כלפי מגזר אחד ויחיד בחברה הישראלית.
החשד לפוליטיזציה של מערכת המשפט והחוק לא נולד מעצמו: במשך רבע יובל התקדמה בפרקליטות המדינה אישה שמכהנת בשנים האחרונות כחברה בכירה בתנועות השמאל הקיצוני ואף הייתה מועמדת ברשימת מר״צ לכנסת. עורכת הדין טליה ששון כיהנה בעבר בתפקידים בכירים במיוחד במערכת המשפטית של מדינת ישראל ויש אומרים שאף עשתה שימוש במערכת לטובת קידום האג'נדה הפוליטית שלה. האם מצב כזה שבו הפרקליטות הופכת למעוז של עריצות משפטית לא יכול לחזור על עצמו ולהפיל את המדינה כולה שוב בפח? ודאי שיכול, ומחובתנו לעצור זאת.