שובה של ההקפאה
עובדים עלינו בעיניים. מספרים לנו שישראל עומדת על שלה, שארה"ב התקפלה עם הזנב בין הרגליים, שאבו מאזן נענש על הליכתו לאו"ם וחבירתו לחמאס, שלראשונה מזה שנים מדינת היהודים עושה סוף סוף מה שטוב ליהודים. המציאות, למרבה הצער, שונה מאוד. מזה שלושה חודשים, בשקט בשקט, כופה ראש הממשלה נתניהו הקפאה מוחלטת על תחום התכנון ביהודה ושומרון. הביקוש למגורים ביש"ע רק הולך וגובר, ילדים נולדים ומשפחות מתרחבות, אך במקום לנהוג בהיגיון ולהורות לטרקטורים להתחיל לחרוש את השטח, ישראל מגלה חולשה, וטבעת החנק מתהדקת. השבוע בישעמדה – על ההקפאה השניה של נתניהו.
מי שעוקב אחר התקשורת הישראלית בשבועות האחרונים, עשוי להאמין שבראש מדינת ישראל עומד נץ לוחם, שעוקף את כולם מימין. בנימין נתניהו מצטייר בקולמוסיהם של הפרשנים, משמאל ואף מימין, כמי שהפנה עורף לפלסטינים, חשף את פרצופו האמיתי של אבו מאזן ואילץ את שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, להתייאש מהמשא ומתן הכפוי ולשוב לוושינגטון. כמה שהיינו רוצים להאמין שכך אכן הדברים מתנהלים.
העובדות מציגות מצב אחר לחלוטין: בשלושת החודשים האחרונים מתנהל ביהודה ושומרון עוצר תכנון ובניה חמור ביותר. בהנחיה ישירה של ראש הממשלה ואנשיו, מועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי, הגוף שדן בתוכניות בנייה ביהודה ושומרון, אינה מתכנסת כלל. אין ישיבות תכנון, אין אישור מכרזים לשיווק. הקפאה לכל דבר ועניין ללא הגבלת זמן. הקפאה כזאת מעולם לא הייתה, אפילו לא בממשלות השמאל.
לא מדובר בתוכניות בנות שנה או שנתיים, או בהקמת יישובים ישראלים חדשים. לא ולא. מדובר בתוכניות אדריכליות שונות שנמצאות בשלבים מתקדמים של בדיקות מקצועיות ברוב ישובי יהודה שומרון ובקעת הירדן. בחלק מהמקרים מדובר ביישובים בני כמה עשרות שנים, הממתינים לאישור תכנית הבינוי, שתאפשר סוף סוף לנהל שגרת חיים נורמלית ביישובים, להקים מבני ציבור וגני ילדים ולהתאים את התפתחות היישובים לגידול הטבעי במספר התושבים. עשרות יישובים ובהם איתמר, , עפרה וברוכין , השקיעו מאות אלפי שקלים בהכנת תכניות, וכעת עם ההגעה אל השלבים הסופיים לקראת אישור התכניות, מגיעה הקפאה מיותרת כל כך, ועוצרת שוב את התהליך בלי שום סיבה הגיונית הנראית לעין.
"המערב הפרוע" אוהבים אנשי השמאל הקיצוני לכנות את מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, ביחס להליכי התכנון והבנייה באזור. היכן הם אותם צדיקים גדולים, אבירי שלטון החוק, שיצאו להגנת זכויותיהם של ילדי ההתנחלויות, הזקוקים לגני ילדים, בתי ספר ומוסדות ציבור, וכעת בשל ההקפאה נאלצים שוב להפעיל סוללות של עורכי דין יצירתיים, שימציאו פתרונות יש מאין כדי להוציא אישורים מיוחדים שיאפשרו לקיים שגרת חיים תקינה באזור? מי שאשם בשיטת הפתרונות העוקפים הוא מי שלא מאשר תכניות, שמהדק עוד ועוד את טבעת החנק על ההתנחלויות.
ולעוול הזה נוספת גם איוולת. כי היד שמורה להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון, היא גם היד שהורסת. השבוע הרס המינהל האזרחי את ביתה של משפחה בת חמש נפשות בנווה ארז, הסמוכה למכמש שבבנימין. הבית, שהוקם על שטחי מדינה, יכול היה להיכנס להליך של הסדרה, אך תחת זאת בחרה המדינה להחריב, להרוס ולהשליך את בני המשפחה אל הרחוב.
מהלכים אלו יוצרים תסכול עצום בהתיישבות. ראשי הציבור פונים ימינה ורואים הקפאה, פונים שמאלה ורואים הריסה, ומגלים שאין שום אפיק חוקי להתפתחות טבעית סביבם. זהו מצב חמור, כי איך אמר פעם אדם חכם? כשהכל אסור – הכל מותר.
