איפה הכסף
בתקופה האחרונה מדווחות החדשות על לא מעט חובות כספיים, שהמדינה נאלצת לשלם עבור גופים שנכשלו כלכלית. כך עם בית החולים הדסה עין כרם, שלא מצליח לשלם כראוי לעובדיו ושולח אותם לחסום כבישים, וכך גם עם תרבות ה'תספורות' לטייקונים כמו נוחי דנקנר, על גבו של הציבור. בשבוע האחרון דווח על עוד תספורת אחת משמעותית במיוחד - חוב ענק של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל, שהולך להימחק, פשוט כך. השבוע בישעמדה – מה עושה הרשות הפלסטינית עם הכסף שלה, ומדוע לא נשאר לה מספיק כדי להחזיר חובות לחברת החשמל?
הנה שני סיפורים על קצת מספרים, הרבה ערבים, וים של בושה:
השבוע פורסם שהרשות הפלסטינית מוציאה מדי שנה 100 מיליון דולר על דמי מוטיבציה למחבלים. איך זה עובד? מציעים לו כסף עבור הסכמתו להיכנס לכלא. ומה הוא צריך לעשות כדי להיכנס להיכנס לכלא? את זה אתם כבר יודעים.
והרי לפניכם עדות של מחבל ערבי בשם חוסני, שנעצר ע''י משטרת ישראל והבין את הטריק: "בגלל המצב הכספי הקשה שלי, החלטתי לסדר תוכנית דמיונית אצל השב"כ הישראלי כדי שאוכל להיעצר ויהיה לי יותר מחמש שנים בכלא. זה כדי שאקבל משכורת קבועה מהרשות הפלסטינית, וכדי לכסות את החובות וההשלמה לחתונה. אחרי שיהיו לי חמש שנים, תהיה לי משכורת בערך 4,000 שקל והסכום הזה יהיה למשך שלוש שנים. כלומר, יהיה לי סכום של 135 אלף שקל וכך אכסה את החובות שלי".
עוד קצת מספרים: אסיר שנשפט לתקופה של עד שלוש שנים, יקבל מהרשות הפלסטינית מדי חודש 1,400 שקלים. מחבל שמרצה 10-15 שנים, יתכבד בסכום של 6,000 שקל בחודש. הטרוריסטים הכי כבדים, שנשפטו ל-30 שנה ומעלה, נהנים משכר קבוע של 12 אלף שקלים לכל חודש. נוסף על כך, מקבל כל אסיר ערבי הכלוא בישראל 400 שקלים להוצאות פרטיות בכלא, בשביל אגוזי ונובלס.
המשכורות הללו מזכירות מעט תכנית לשיקום אסירים, שמטרתן לסייע למשוקמים לחזור לחיים נורמליים ולהתרחק מהצורך להידרדר לפשיעה. מזכירות, אבל כמובן הפוכות לחלוטין, שכן מדובר בשכר עידוד שמשלמת הרשות למחבלים כדי לעודד עוד ועוד מעשי טרור.
מהיכן לרשות הפלסטינית כל כך הרבה כסף? ל-''כלכליסט'' הפתרון – השבוע דיווח העיתון על חוב עצום של הרשות כלפי חברת החשמל הישראלית. חברת החשמל מספקת חשמל לערבים, אך אלה מצדם לא ממהרים לשלם עבור השירות. זהו הסיפור השני:
הרשות הפלסטינית חייבת 1.3 מיליארד שקל לחברת החשמל. באזור חיוג 103 חשבו בעבר ''לגלגל'' את החוב אל הציבור הישראלי באמצעות העלאת תעריפים, אך רשות החשמל (הגורם הרגולטורי המופקד על חברת החשמל) אסרה זאת. יו"ר חברת החשמל, האלוף במיל' יפתח רון טל, ששירת כמח''ט בנימין בתקופת האינתיפאדה הראשונה ויודע דבר או שניים על שכנינו ותכונותיהם, ציין לפני כחודש בכנס מקצועי שממשלת ישראל אינה מתירה לחברת החשמל "להוריד את השאלטר" ולנתק את החייבים מהיכולת לקבל חשמל - נוהל בעל גוון פוליטי שלא היה חל על אזרחי ישראל שלא היו משלמים את חובותיהם לחברת החשמל. כולנו מכירים את המראות הקשים של משפחות קשות יום או קשישים שמנותקים מחשמל בשל אי היכולת לשלם.
אפשרות אחרת שעלתה היא פנייה לאיחוד האירופי הזכור לטוב, שמממן חלק מרכישות הרשות, בבקשה לעזור בגביית החוב. אבל האם אפשר באמת לצפות שארגון שתוקף את ישראל השכם והערב ואף מארגן נגדה חרמות בינלאומיות, ישלם לה כסף?
אם כן, לפלסטינים יש כסף לשלם על טרור, אבל אין כסף כדי לשלם חובות חשמל. משחקים איתנו בשקע ותקע. אבל ממשלת ישראל לא מוכנה להוריד את השאלטר על הפלסטינים, וממשיכה להעביר אליהם כסף מים וחשמל.
גם הצביעות של ארגוני השמאל נחשפה השבוע. אותם ארגונים שהשכם והערב "מפרסמים" כל העברת תקציב להתיישבות ולמגורשי גוש קטיף, בטענה שזה בא על חשבון מעמד הביניים, מתעלמים באופן בוטה מסכום כסף עצום זה שהולך לאיבוד אצל הערבים. כי כידוע לשיטתם מה שמותר וחובה לתת לרשות הפלסטינית, אסור בשום אופן לתת לישראלים.
בשורה התחתונה, משעשע לגלות שהתשובה לשאלה המפורסמת של שר האוצר ''איפה הכסף?'' היא ממש לא ''בהתנחלויות''. הכסף נמצא בשטחי הרשות הפלסטינית , ומשם, כזכור, כבר יצאנו.