זכויות להד"ם

"מי שמכיר את הבדואים יודע שהם יהיו מוכנים למות למען אדמתם. יש לנו זכויות על הקרקעות ולא נוותר עליהן" (יו"ר מועצת הכפרים הלא מוכרים, חסין רפעיאה, השבוע). ההתפרעויות האלימות של הבדואים בנגב, סביב הרפורמה שמבקשת הממשלה ליישם באזור, הציפו השבוע את התקשורת בציטוטים אלימים ביותר, ולצדם מאמרי דעה של אנשי שמאל קיצוני, התוקפים את המדינה ובעיקר את המשטרה על טיפולה בסוגיה, בשם זכויות האדם. היכן היו אותם צדיקים גדולים כאשר אוכלוסייה אחרת גורשה מביתה, תוך שימוש בשיטות אלימות שאין להן דבר עם זכויות אדם? השבוע בישעמדה – לקט ציטוטי "זכויות אדם" צבועים במיוחד של הקרן החדשה לישראל וחברי כנסת מהשמאל. לגזור ולשמור.

מאבקם האלים של הבדואים בנגב נגד חוק פראוור, בעידודם של השמאל הקיצוני מבית וגופים אירופאיים אנטי-ישראליים מחוץ, הוציא השבוע פוליטיקאים וארגונים רבים בישראל משלוותם. עשרות מאמרים, התבטאויות ומכתבים הקוראים להגן על זכויותיהם של התושבים הבדואים, פורסמו ברבים והציפו אל סדר היום הציבורי את מצוקתם של המגורשים, את הסיפור האנושי שמאחורי הכותרות.

הקורא הישר מתקשה שלא לערוך את ההשוואה המתבקשת אל ימים אחרים, של גירוש יהודי גוש קטיף מביתם בקיץ תשס"ה, ושל גירוש תושבי מאחזים רבים ברחבי יהודה ושומרון, שנים אחר כך. גל הצביעות הנוכחי של אנשי השמאל הקיצוני, הנזעקים למען זכויות האדם וריסון המשטרה, נעדר כל כך באותן שנים קשות שבהן נאלצו המונים, בהם נערים ונערות, להתמודד עם מעצרים אלימים ועם פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות להפגין, לבכות, לכעוס.

לרגל שבוע הצביעות שעבר על קוראי העיתונות ועל הגולשים שעוקבים אחר חברי הכנסת מהשמאל ברשתות החברתיות, ריכזנו כאן כמה מהציטוטים הנבחרים. לקרוא, ולצחוק. או לבכות.

"יש להם שם אזורים חקלאיים, מסורת והיסטוריה ארוכה. מה שאין להם זו הכרה מהמדינה שמגדירה אותם כפולשים ואת בתיהם כבנייה לא חוקית. עבור מדינת ישראל מדובר באנשים שקופים. הממשלה תעקור אותם ותאלץ את התושבים להתיישב היכן שהמדינה, ורק המדינה, קבעה. שנים של התיישבות, חקלאות, מסורת וחיי קהילה יימחו. כל זכויותיהם יהיו כלא היו. היום הם מחזיקים בקושי ב-3 אחוזים מהאדמות, והמדינה מבקשת לצמצם את השטח שלהם להרבה פחות מזה. במילים אחרות פעולת הממשלה לא צודקת, לא ישימה, לא חוקתית, מפלה את התושבים לרעה, פוגעת בזכויות יסוד ומרסקת קהילות"

(סרטון של הקרן החדשה לישראל)

"בשבועות האחרונים המשטרה ביקשה להרחיב את השימוש במעצרים מנהליים, השתמשה באלימות מופרזת בהפגנות והזמינה ל"שיחות אזהרה" פעילים פוליטיים – שיחות שההבדל העיקרי בינן לבין חקירה משטרתית הוא שלנחקרים אין זכות להביא איתם עורך דין"

(יו"ר מר"צ, ח"כ זהבה גלאון)

"הבוקר דרשה המשטרה מהתקשורת להעביר אליה צילומים מהפגנות המחאה. דרישתה של המשטרה מהווה פגיעה עמוקה וחמורה בתקשורת ובעבודתה. צלמים עושים עבודתם לצרכי סיקור ולא ככלי עבודה למשטרה. אם רוצה המשטרה, תציב את צלמיה במוקדי חיכוך. כך עושים. פעם נוספת כושלת המשטרה במבחן ההבנה של הדמוקרטיה ופועלת על פי אמות מידה של מדינות לא נאורות. זוהי דרישה שדגל עיתונאי שחור מתנוסס מעליה".

(ח"כ נחמן שי, העבודה)

"נראה לכם הגיוני שכך עוצרים בישראל ילד בן 14 שהשתתף בהפגנה? עם אקדח מכוון בעת המעצר? עם גרירה על הרצפה? בעיני הדברים האלה ממש לא מתקבלים על הדעת. כוחנות אנטי-דמוקרטית. במקום דיכוי כוחני של המחאה - צריך להקשיב למפגינים ולהידבר עם התושבים".

(ח"כ דב חנין, מרצ)

"על פי דיווחים שזרמו מההפגנה אתמול, ההפגנות התחילו במיצג של ילדים וילדות שהחזיקו בובות ציפורים, מתופפים ושירה מהקהל. ההמשך היה של רימוני הלם, כדורי גומי, גז מדמיע, שוטרים רכובים על סוסים, מסוקים, זרנוקי מים וזיקוקים. במהלך העימותים ילד בן 11 נשלף מתוך ההפגנה על ידי שוטרים סמויים תוך שהוא נגרר על הרצפה עם אקדח מכוון אל פניו. בהפגנה נעצרו ונפצעו עשרות מפגינים ומפגינות. ביום רביעי אעלה במליאת הכנסת דרישה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת האירועים. אני מציעה לכל מי שרוצה לברר באמת מה קרה שם, להצטרף לתמיכה בהצעה".

(ח"כ תמר זנדברג, מרצ)

הציטוטים הנ"ל, ועוד רבים אחרים שמילאו את דפי העיתונים ועמודי הפייסבוק השבוע, ממחישים עד כמה מותנית שמירת החוק והסדר, מזווית הראייה של ארגוני השמאל הקיצוני בישראל, ומצדם של הח"כים המייצגים אותם בכנסת. כפי שציטטנו בשבוע שעבר את יוסף (טומי) לפיד, אודות הטיפול במתיישבי סבסטיה לפני ארבעה עשורים: "המבחן של האמונה בחוק מתחיל שעה שהחוק אינו נוח לך".