לצאת מן החומות
אחת הנקודות העיקריות במצוות חג הסוכות היא היציאה מבתי הקבע לדירות ארעי. שוב אין היהודי שם מבטחו בביתו ומבצרו אלא מוסר נפשו ודר שבעה ימים בבית ארעי פתוח ופרוץ. בכך מסמלים אנו את ביטחוננו בה' שומר ישראל. איננו מסתגרים מאחורי חומות, אלא הולכים כמו דור המדבר וחונים באוהלים במסע בדרכם לארץ המובטחת.
בחטא המרגלים אנחנו מוצאים משמעות זו בכיוון מעט שונה. כאשר משה שולח את שנים-עשר המרגלים לתור את הארץ הוא מבקש מהם לבדוק "וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה--הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים". כלומר – העם מדובר בעם בטוח בעצמו, אמיץ וגיבור אשר יושב בערים פתוחות ומפורזות או שמא מדובר בעם פחדן וחלש המתכנס מאחורי חומות וביצורים.
בתהליך שיבת ציון יש משקל גדול ל"פורצי הביצורים". היוצאים מחוץ לחומות ירושלים ובמסירות נפש מקימים שכונות יהודיות. אלה שלמרות מגבלות של שלטון המנדט הבריטי שאסר ליהודים לעלות לארץ ישראל, פרצו את החומה, הבריחו את הגבול, והביאו אלפי יהודים מהגולה באוניות מעפילים. אלה שבניגוד לעמדה הרשמית צלחו את תעלת סואץ והביאו לנקודת מפנה היסטורית ואסטרטגית במלחמת יום כיפור. אלה שעוד לפני ולאחר נפילת חומות הברזל של ברית המועצות עסקו בקירוב ובהעלאת קהילת יהודי רוסיה לארץ.
אך דומה כי לפעמים ואולי פעמים רבות מידי נושבות רוחות אחרות. מקסם השווא החדש של חלק מהנהגת מדינת ישראל מתגלה כחומת בטון המחלקת ופוצעת את ארץ ישראל. גדר ההפרדה שעלתה למשלם המיסים הישראלי מילארדי דולרים הוקמה מבלי לתת דגש על חשיבה ארוכת טווח. ראשית מדובר דה-פקטו בגדר היוצרת עובדות מדיניות ולחץ בינלאומי מתמשך על ישראל לסגת אל מעבר לקו הגדר ולהותיר את מדינת ישראל בלי חבלי ארץ רבים, חלקים נרחבים שלהם חשיבות היסטורית, גיאוגרפית, ביטחונית ואסטרטגית והם המאפשרים את המשך קיום החיים במרכז הארץ.
נציגי הממשלה טוענים כל העת, בדיונים שונים ומול שופטי בג"ץ כי מדובר בגדר ביטחונית. כל מי שעיניו בראשו מבין שאף גדר לא תוכל לעצור את טיל הקסאם שיפול סמוך למסלולי ההמראה בנתב"ג. אף גדר לא תהיה מסוגלת למנוע שיגור של פצצת מרגמה מקלקיליה לעבר כפר-סבא בקו אווירי של קילומטרים בודדים. אבל מדינת ישראל ממשיכה להתבצר.
כך הדבר הוא בשדרות ובישובי עוטף עזה, שבהם הממשלה משקיעה כספים רבים במיגון בתי-ספר וגני ילדים, ומבני ציבור נוספים.
אין ספק שתושבי שדרות לא צריכים לשלם את מחיר ההפקרות. ממשלה אמיצה וערכית צריכה להבין שככל שנתמגן יותר – כך ינסו אויבינו לפגוע בנו יותר. ככל שננסה להתבצר מאחורי חומות – ככה נשדר לעולם את חולשתנו, כך נציג עמדה נחותה הנסוגה לקווי מגן אחוריים, ובכך נעודד את אויבנו להמשיך ולהגביר את הרצון לפגוע בנו.
חובתה של הנהגה אמיצה וערכית להביא לשיבת רוח הגבורה הישראלית, ולהפוך את נקודת המשקל מ"במבצרים" ל"במחנים". להבנה שמדינה חייבת להלחם ולפגוע באויב בשביל להגן על אזרחיה ואסור לה לקבל בחוסר מעש מצב בו אויביה יורים טילים לשטחה. על הנהגת המדינה להוביל למציאות שבה אויבינו הם שמתמגנים כי "נפל עליהם פחד היהודים". למציאות של פריצת החומות באמירה, זו ארץ אבותינו בזכות ולא בחסד ומחובתנו להגן עליה ועל תושביה.
בפרוש חג הסוכות נאחל לכל בית ישראל שנצליח להתחזק באמונתנו בבטחון בה', שנזכה לפרוץ את החומות שבליבנו, לצאת לסוכות ולהתחבר, בחג האסיף, עם הטבע בנופי ובשבילי ארצנו ברחבי יש"ע במסלולים ובאתרים התיירותיים וההיסטוריים השונים.
חג שמח