תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

כישלון צפוי מראש

הגדל

התהליך המדיני שפרץ השבוע הוא ריטואל שחוזר כל כמה שנים. ראשי מדינות ושרי חוץ שמדלגים במזרח התיכון ומנסים לתווך בין האוכלוסיות שגרות כאן. שני דברים משותפים למהלכים אלו – כולם פעלו מתוך תפיסת עולם בה צריך לחלק את ארץ ישראל שממערב לירדן, וכולם נכשלו בכישלון מהדהד. תושבי מדינת ישראל והאוכלוסייה הערבית במרחב יהודה ושומרון שילמו את המחיר בדמים רבים, תרתי משמע,. בכל חברה אחרת היו כבר חושבים אחרת. משא ומתן שמתבסס על חלוקת הארץ ויתורים והקמת מדינת טרור נוספת על הרי יהודה ושומרון הוא פגם מוסרי וציוני ולא פחות מכך איוולת מדינית שנדונה לכישלון. משא ומתן שיתבסס על זכויות אדם צרכים אזרחיים ושיפור תשתיות יהווה בסיס נכון לפתרון. זו החשיבה החדשה שצריכה להיות. את הסכסוך פותרים בשטח ולא במדשאות בעולם.

 

 

כדאי שכל שרי הממשלה יקראו שוב את שירה של נ עמי שמר – "כריש":

בחוף אילת או אל-עריש

סרדין קטן פגש כריש

פוגשים כריש כחום היום

אז מה אומרים? אומרים "שלום"

 

סרדין קטן אומר "שלום"

והכריש מביט בו דום

'תגיד שלום' קורא סרדין

והכריש אינו מבין.

 

אז הסרדין מרים קולו

'אני מוכן תמורת שלום

לתת לך סנפיר שלם"

והכריש חרש-אילם...

 

אבל אותו סרדין צעיר

היה גם דיפלומט מזהיר

אשר על כן הוא לא ויתר

מיום ליום נתן יותר

 

נתן זנב תמורת שלום

את שתי עיניו תמורת שלום

תמורת שלום יפה, רחב

את כל הבטן והגב

 

פוגשים כריש כחום היום

אז מה אומרים? אומרים "שלום"

שלום שלום – והכריש

רק מחייך ומחריש

 

אז הסרדין במר לבו

הריש באזני אויבו

"תמורת שלום גדול גדול

אני מוכן לתת הכל"!

 

זאת כריש סוף-סוף שמע

והוא סוף-סוף "שלום"  ענה

אמר שלום, חשף שיניו

והסרדין טרוף טורף

 

פרחים שלום ואהבה

לא גל במים לא אדווה

ובחוף אילת או אל-עריש

באין מפריע שט כריש...

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד