לא נעמוד מנגד- האחריות מחייבת
בימים האחרונים אנו עדים לקולות ומאמרים ביחס להסכם מאחזים חדש המתגבש בין ראשי מועצת יש"ע והמועצות ביהודה ושומרון לבין נציגי משרד הביטחון. אותם כותבים מתייחסים בשלב הנוכחי לביצה שטרם נולדה. ראשית יש לציין שהדרגים במועצת יש"ע פועלים על פי עיקרון יסודי והוא: שמירה, חיזוק ביסוס, ופיתוח ההתיישבות בכל אתר ואתר. זהו קו מנחה בכל פעולותינו. בכל צומת דרכים או התלבטות שמתעוררת לגבי מהלך כזה או אחר נבדקת קודם כל שאלת היסוד האם הדבר יסייע ויעזור לחיזוק ההתיישבות. לא יזמנו את הדיון בעקירת המאחזים. מעל אותן נקודות התיישבות מתנוססים שני איומים קיומיים: האחד של בג"ץ, בעקבות עתירה של תנועת "שלום עכשיו" יחד עם פלסטינים כנגד המאחז מגרון, והשני של המערכת המדינית הפוליטית הרוצה להיפטר מתפוח האדמה הלוהט שנקרא מאחזים אחת ולתמיד. ולהיפטר, משמעו סילוק והחרבת נקודות התיישבות רבות ביו"ש. נקודת המוצא הבסיסית שלנו היא כי אם לא נפעל ונשאר אדישים לתהליכים המתרחשים בנושא המאחזים נמצא את עצמנו עומדים מול שוקת שבורה במאחזים רבים, גם במקומות שהמרחק בינם לבין אישור והכשרה סופית הוא רק חתימתו של שר הביטחון. ביום שני הקרוב, ערב ראש השנה התשס"ח, התחייבה פרקליטות המדינה לבג"ץ בשם משרד הביטחון להשיב על עתירות של פלסטינים ושלום עכשיו נגד היישוב מגרון שבבנימין, ולהציג תוכנית כוללת של משרד הביטחון לפינוי מאחזים. כמעט שנה חלפה מאז הוגשה העתירה נגד המאחז, אבל המדינה בכל פעם ביקשה לדחות את תשובתה לבג"ץ, אולם אין כל ביטחון שתינתן דחייה נוספת. משמעות הדבר כי אם משרד הביטחון לא יניח בפני בג"ץ תשובה מפורטת כפי שהתחייב, עלולים השופטים להכריע על עקירת מיגרון ומתן קצובת זמן למדינה ל'טיפול' במאחזים הנוספים. בשל כך במטרה למזער את הנזק עד כמה שניתן או אולי אפילו למנוע אותו מתקיימת הידברות מול נציגי משרד הביטחון. התעלמות, עצימת עיניים או ניפוץ חרב האיומים אינם תחליף לטיפול אחראי וענייני במצב המסובך. בשלב הנוכחי אין עדיין החלטה כל שהיא או הצעה מעשית לפיתרון הסוגייה אלא רק פגישות ובהן חילופי מידע, והצגת מסמכים על מעמד הקרקעות, מועדי ההקמה והאישורים שנתנו להקמת המאחזים. כל הדיונים מתנהלים כאשר מספר עקרונות מנחים אותנו:
· מתן פתרון רחב - הסדר רחב לנושא המאחזים ולא נקודתי באשר למגרון או ליישוב אחר. אין אפשרות לעבוד בשיטת הסלמי, ולהיות נתונים לסחיטה. לא נוכל להסכים לפתור היום את סוגיית מגרון ומחר יציגו בפנינו דרישה לפינוי מאחז סמוך לעלי, בית אל, עפרה או מעלה אדומים. אם רוצים לפתור בעיות יש לפתור אותן במבט רחב יותר לגבי כלל ההתיישבות. לא ייתכן שיישובים, שכונות חדשות וכל אישור בנושא ההתיישבות יהיו בני ערובה בידי משוגות פוליטיות.
· הידברות בשקיפות מלאה - ראשי המועצות האזוריות והמקומיות נמצאים בקשר מתמיד עם תושבי המאחזים שבתחומם. הם גם שותפים מלאים להתדיינות מול נציגי שר הביטחון. אם וכאשר יגיעו המגעים לשלב מעשי ותוצג בפנינו הצעה לפיתרון על פי הקריטריונים דלעיל, ואנו נעריך כי נשמרים עקרונותינו לחיזוק וביסוס ההתיישבות, נביא אותה בפני תושבי המאחזים. בכל מקרה מועצת יש"ע לא תחתום על שום הסכם מאחורי גבם של האנשים שאותם היא מייצגת. ·
בחינה עניינית של כל נקודה - ההתיישבות בארץ ישראל אינה סחורה הנמכרת בבזאר תורכי, לא נסכים לנהל מו"מ עבור מספר מאחזים בתמורה לפינוים חלילה של מאחזים אחרים. כל נקודה תיבחן לגופה אנו נציג את כל הטיעונים המאוששים את אחיזתנו במקום ונדרוש את האישור הפורמאלי ע"מ להכשיר את המקומות תוך מתן פתרונות מקומיים באם ישנו צורך. רק במקומות שלא ניתן להסדיר יש לבחון הקמת חלופה אשר תעמוד בתנאים הבאים:
•שמירה על מרקם החיים הקיים קביעה שכל הקהילות שהוקמו תישארנה במרקם חייהם הקיים ומציאת פתרון יישובי כקהילה במצב שלא ניתן להכשיר את המקום בשום דרך אחרת. אם במסגרת הפתרון הכולל נצטרך להעתיק קהילה למקום סמוך למקום המאחז כיום נשקול זאת ונביא את ההצעה לדיון עם תושבי המקום ולהכרעת מנהיגי הציבור בהתיישבות.
•השארת נוכחות יהודית בכל מקום גם מקום שחלילה נאלץ לעבור ממנו למקום סמוך, לא יפול חלילה לידי האוייב הערבי אלא יישאר בחזקה יהודית בצורות שונות.
•הפתרון שינתן יהיה חוקי ומאושר לא נסכים לפתרונות אשר ייעשו כגנבים בלילה. כל פתרון חייב להיות חוקי ועם כל האישורים הנדרשים ע"מ שלא נמצא את עצמנו פותרים בעיה אחת ויוצרים במו ידינו בעיה חדשה ומואשמים שוב בהתנהגות בלתי חוקית. כמובן שמעל הכל עומד עיקרון-על שאותו הזכרנו בתחילה: שמירה, חיזוק, ביסוס ופיתוח ההתיישבות. תחת הכותרת מאחזים נמצאים יישובי קבע ושכונות רבות ביישובים. מתוך עשרות המקומות שניתן להסדיר את מעמדם בקלות ישנם מאחזים בודדים שבהם ישנה מורכבות בעייתית יותר: קרקעות שלא עלה בידנו להשלים את תהליך הרכישה או מקומות שאולי יתברר שהערבים רימו אותנו והמכירה שם בעייתית, או שאישורים המצויים בידינו אינם תואמים את אשר בוצע בשטח. אבל הרוב המוחלט של המאחזים מצוי במצב בו ניתן להסדיר את חוקיותם בחתימה של שר הביטחון בלבד, זאת כפי שנדרש בכלל יישובי יו"ש עלפי החלטות הממשלה שהוסדרו בחוק שנחתם בצו של אלוף הפיקוד. בטיפול אמיתי מקצועי וענייני בסוגייה אפשר להגיע להסכמות ולהמנע מהחלטות חד-צדדיות שכנראה תהיינה לרעתנו. חובתנו לעשות הכל על מנת למנוע מראות קשים כפי שהיו בעמונה אך באם נתקל באוזניים אטומות ובחוסר נכונות לדיון ענייני נאלץ לצאת למערכה להגנה על ההתיישבות, וננהל מאבק עיקש נחוש ותקיף לשמירה על שלמות היישובים והמאחזים.
