אוניברסיטה, וזה סופי
30 שנה אחרי שהוקמה, ובעקבות מאמצים רבים וקשים, זכתה השבוע אוניברסיטת אריאל להכרה רשמית וחתומה. 13 אלף סטודנטים, 1,500 עובדים, עשייה מדעית ומחקרית ברמה בינלאומית וקשרים עם עשרות אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברחבי העולם. לרגל המ
"במשך כל השנים, מיום ההחלטה להקים מוסד להשכלה גבוהה בשומרון, שהתקבלה ב-1982 (במקביל לגירוש מאזור ימית), המטרה הייתה לפתח אוניברסיטה ציונית בשומרון. היעד הזה חייב פיתוח מחקר ברמה אוניברסיטאית כמעט מיום א', הכרוך בהוצאות גם כשאין כסף. תרמה לכך מאוד העלייה המבורכת מרוסיה שאפשרה את קליטת הגרעין הראשון של מדענים ברמה גבוהה במה שהייתה אז מכללת יהודה ושומרון, בתחילת דרכה. כיום המוסד מונה למעלה מ-13 אלף סטודנטים ותלמידים וכ-1,500 עובדים ובתור שכזה הוא מקום התעסוקה הגדול ביהודה ובשומרון. ההצדקה העניינית להכרה הקבועה שקיבלנו עתה כאוניברסיטה, היא ההישגים האקדמיים-מחקריים בקנה המידה הלאומי ובחלק מהתחומים גם בקנה המידה הבינלאומי. זה מה שאפשר את טיפוח הקשרים הבינלאומיים עם עשרות רבות של אוניברסיטאות ומכוני מחקר בכ-40 מדינות בעולם המערבי, במזרח אירופה ובמזרח הרחוק. פן נוסף בעשייתה הציונית של האוניברסיטה הוא העובדה ש-85% מ-13 אלף הסטודנטים מגיעים "ממערב לקו הירוק" – מהקיבוצים בצפון הרחוק ועד אילת. היכולת לקיים חיים משותפים של בני קיבוצים ובוגרי ישיבות, של סטודנטים ערבים ונוער יהודי, בקמפוס שהחיים הסטודנטיאליים בו אינטנסיביים מאוד היא גורם התורם ליצירת יכולת של הרקמה היהודית והישראלית לקיים חיים משותפים. הפן הציוני של המוסד בא לביטוי גם בעובדה שכל סטודנט חייב לקחת בכל סמסטר קורס אחד בנושאי יהדות, ציונות וארץ ישראל ובעובדה שמאות סטודנטים יהודיים מהגולה מגיעים לתקופות לימוד במוסד, וחלק משמעותי מהם חוזר ועולה לארץ".
מהי המשמעות המעשית של השדרוג לאוניברסיטה?
"יש לכך שורה ארוכה של היבטים מעשיים. החל מהאפשרות לפתח את לימודי הדוקטורט והענקת תואר שלישי, דבר שעשינו אותו בשנים האחרונות בעיקר בחסות אוניברסיטאות אחרות, והמשך ביכולת להתחרות על מענקים מקרנות מחקר, שפתוחים רק לאוניברסיטאות. אין ספק שהיוקרה של מוסד אוניברסיטאי גדולה מזו של מכללה ואני משוכנע שהדבר יגביר גם את זרם המועמדים עם רמות הישגים גבוהות שיעדיפו ללמוד אצלנו וגם לגבי מועמדים לסגל הבכיר. גם רמת התקצוב לאוניברסיטאות גבוהה במידה משמעותית לעומת תקצוב המכללות. עד כה נאלצנו "לספוג" את הפערים האלה, למרות ההישגים המחקריים שעומדים בתקן האוניברסיטאי".
במה לדעתך תורמת האוניברסיטה לחיזוק ההתיישבות היהודית באזור יהודה ושומרון?
"ראשית, אני רוצה לציין שאני מעריך ומקווה שעם שדרוג המעמד של המוסד הוא ייהפך גם למוקד של חשיבה עיון ובחינה של הבעיות והנושאים אתם חייבים להתמודד כדי להמשיך לקיים את התרבות הציונית והקיום של העם היהודי בסביבה המשתנה. בעבר, כמוסד צעיר, שהיה עדיין נטול יוקרה אקדמית, היכולת שלנו לתרום לנושא הייתה מוגבלת ביותר. נראה לי שזה ייהפך בשנים הקרובות לתפקיד מרכזי של האוניברסיטה. היינו, מעבר להמשך הפיתוח האקדמי, האיכותי והכמותי, לתרום כמרכז להתפתחות "החשיבה הציונית המתחדשת".
באשר לתרומת האוניברסיטה להתיישבות באופן ישיר - נתחיל מהעובדות: חלק ניכר מ-13 אלף הסטודנטים באוניברסיטה מתגוררים ב"מאחזים" המשמשים כמגורי סטודנטים, כמעט בכל מרחב השומרון. מגיתית במזרח ועד
שיהיה בהצלחה!
