מציאות חדשה

שנה לאחר מחאת הדיור הקיצית שהוציאה מאות אלפי ישראלים לרחובות, פרסם השבוע "ידיעות אחרונות" כתבה על מאות משפחות חילוניות, חלקן מצביעות שמאל, שהחליטו בחודשים האחרונים לעזוב את בתיהן באזור המרכז ולזוז מזרחה אל יהודה ושומרון. "זה לא קשור לפוליטיקה", הם אומרים, "המצב הכלכלי והמחירים המטורפים של הדירות שברו אותנו". האם הציבור בישראל מפנים שפיתוח אזור יהודה ושומרון הוא הפתרון המתבקש למצוקת הדיור? בישעמדה השבוע – קטעים נבחרים מתוך הכתבה, ומסקנה בצידם.

המחאה החברתית הגדולה של הקיץ שעבר, העלתה עמה התלבטות מעניינת: האם לנצל את ההזדמנות כדי לקרוא לציבור הישראלי הכורע תחת הנטל הכלכלי למצוא את מקומו באחד ממאות יישובי יהודה ושומרון? האם להבהיר למעמד הביניים איזו איכות חיים גבוהה ממתינה לו בטבורה של המדינה, וברמות הוצאה הרבה יותר נמוכות? הכרענו שלא לעשות זאת. האמנו שהנטל הגובר יוליד תהליך טבעי של מציאת פתרונות יצירתיים ובהם גם המעבר לאזור יהודה ושומרון.

עברה שנה והגלגלים מתחילים לנוע. השבוע פורסמה במוסף "24" של ידיעות אחרונות כתבה ראשית תחת הכותרת "המתנחלים החדשים". כותרת המשנה דיווחה על "תופעה: מאות משפחות חילוניות עברו בשנה האחרונה להתגורר ביהודה ושומרון. כי מי חושב על אידיאולוגיה כשאי אפשר לקנות דירה בגוש דן".

אמנם הכתב הכלכלי של ידיעות אחרונות, עופר פטרסבורג, החתום על הכתבה, מציין בה שלל נתונים שגויים לחלוטין, כמו "הקלות מס" ו"הטבות" למתנחלים (אין דבר כזה) ו"הוצאות חינוך נמוכות משמעותית" בשטחים (הפך המציאות), אבל על כך אין להתפלא – פטרסבורג היה חתום בעבר על כתבות לא מעטות שהציגו את ההתנחלויות כנטל כלכלי על המדינה ואת השכונות החדשות ביפו, ברמלה ובעכו כ"השתלטות גזענית של חרדים ודתיים".

הסיפור עצמו חזק מכותבו. "ספק אם לפתרון הזה פיללו ראשי המחאה החברתית כשיצאו להפגין על יוקר הדיור בישראל", כותב פטרסבורג. "אבל מחירי הנדל"ן הבלתי אפשריים והפשרת הקרקעות מעבר לקו הירוק יצרו בשנה האחרונה מגמה חדשה ומפתיעה: מאות משפחות חילוניות שעברו ליהודה ושומרון... והכל – חמש דקות מכפר סבא, שהם או ראש העין".

בכתבה מצויין כי חלק גדול מהמשפחות מצביע למפלגות שמאל ומרכז. רויטל אקרמן (38) ועומר טייני (43) ושלושת ילדיהם, מגדירים את עצמם "שמאלנים", אך עפ"י הכתבה הדבר לא מנע מהם לעבור לפני כשנה, בעיצומה של המחאה החברתית, מגבעתיים לאלפי מנשה. "המצב הכלכלי שבר אותנו. חיינו בדירת שלושה חדרים ישנה, והרגשתי שזה לא מספיק עבור הילדים. היום אנחנו גרים בשכירות בדירת גן של חמישה חדרים עם חצר ומרפסת. כשחושבים על הילדים זה לא שמאל ולא ימין אלא עתיד הילדים. הם מקבלים כאן חיי קהילה וחברה מפותחים מבמרכז".

 "זו מבואה של גן עדן עבורנו", מספר אייל ברקן (49) שעבר מרמת השרון לבית אריה עם רעייתו ושלושת ילדיהם. "גדלתי ברמת אפעל, כך שלא היה לי אף פעם שום קשר להתנחלויות. אני גר היום על ההרים, יש לי בריזה, אני רואה את הים, ואין פה את הגועל נפש של מרכז הארץ. אין לי פקקים, ויש לי המון אופציות להגיע לכל מקום מרכזי בארץ".

גילי כהן ושרית גבאי, בני 36, רצו להמשיך לגור בתל אביב, "אבל שכר הדירה קרע אותנו. כמה אפשר להמשיך לשלם אלפי שקלים על שלושה חדרים ישנים? מצאתי חווה בעופרים בחצי חינם. זה לא קשור לפוליטיקה של ימין ושמאל, אלא לפוליטיקה של התעוררות חברתית".

מעל הכתבה, המתפרסת על פני ארבעה עמודים, בחרו העורכים להביא ציטוט מתאים מאת קרל מרקס ופרידריך אנגלס, הגורסים כי "לא התודעה קובעת את החיים, כי אם החיים את התודעה".

אם ב-45 השנים האחרונות עסקה ההתיישבות ביש"ע בדיבור אל התודעה, הגיע הזמן לצרף גם את החיים עצמם כגורם מכריע לטובת הרחבת מפעל ההתיישבות הגדול והחשוב במדינה.

לתשומת לבך, ממשלת ישראל.