עושים סדר

איזון בבית המשפט העליון והגנה על לוחמינו מפני ארגונים אנטי-צה"ליים – מה יותר פשוט ומתבקש מזה? שני החוקים שעלו השבוע לדיון ציבורי ופוליטי – חוק השקיפות בהליך מינוי השופטים לעליון וחוק הגבלת התרומות לעמותות פוליטיות ממדינות זרות - מבקשים לחולל שינויים קטנים שאם היו מתבצעים לפני זמן רב, היו חוסכים לישראל עוגמת נפש רבה ומשברים מדיניים מיותרים. הכעס בשמאל מובן, שהרי עמותות פוליטיות שמקבלות מימון ממדינות זרות יש רק לשמאל, ושקיפות בהליך המינוי לבית המשפט העליון עשוי (בעזרת ה') לקטוע את הרצף השמאלני-אשכנזי-חילוני רב השנים ברשות השופטת. עושים סדר, סוף סוף.

שתי הצעות חוק חדשות הסעירו השבוע את המערכת הפוליטית, בשל השפעתן רבת העוצמה על אופי המערכות החשובות ביותר שלה. החוק הראשון מבקש להגביל תנועות פוליטיות בישראל בקבלת מימון ממדינה זרה (למשל: שווייץ לא תוכל להעביר כסף ל"יש דין" במטרה לאפשר להם לפעול למעצר של לוחמי צה"ל בחו"ל בעוון פשעי מלחמה).

החוק השני מבקש לאזן את הליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון בישראל. בניגוד לכל מדינה מערבית אחרת בעולם, בוועדה למינוי שופטים יש לשופטי העליון זכות וטו בפועל, שמאפשרת להם למנות שופטים לעליון רק בהתאם לעמדותיהם והשקפת עולמם. עפ"י ההצעה, יונהג מעתה הליך שימוע למועמדים לתפקיד שופט בית המשפט העליון בפני חברי ועדת החוקה של הכנסת, שיאפשר לווסת כראוי את הרכב השופטים במוסד השיפוטי העליון שלנו.

הצעת החוק הראשונה אושרה השבוע בוועדת השרים לחקיקה ולאחר מכן בקריאה טרומית בכנסת. ההצעה השנייה הייתה אמורה להיות מאושרת גם היא בוועדת השרים, אך לבקשת ראש הממשלה היא תועלה להצבעה רק ביום ראשון הקרוב.

בשמאל אומרים שמדובר בהצעות חוק מרחיקות לכת. הם צודקים. שנים רבות של שלטון בלעדי של השמאל החילוני-אשכנזי ברשות השופטת עומדות בפני סיומן ופעילות אנטי ישראלית ואנטי צה"לית של ארגוני שמאל תצטמצם לרמה נסבלת ומידתית. באמת קשה. ראוי להמחיש את החיבור בין שתי ההצעות בעזרת הסיפור הבא:

ממשלת בריטניה רוצה לחזק את הדמוקרטיה בישראל ולמחוק ככל הניתן את הסממנים היהודיים שלה. לשם כך היא מתקצבת במיליונים ארגוני שמאל בתוך ישראל, שיפעלו לשכנע את דעת הקהל הישראלית בחשיבות השמירה על שוויון ללא סייג. ארגון עדאללה, למשל, זוכה לתקציב של מאות אלפי שקלים בשנה מממשלות באירופה, ובהן בריטניה. בחודש מרץ האחרון עתר 'עדאללה' לבג"ץ נגד חוק ועדות הקבלה, שנועד לאפשר ליישובים קטנים (עד 400 משפחות) בפריפריה לשמר את זהותם הקהילתית ולא לקבל אליהם משפחה שאינה מתאימה לאופי הקהילה. במקביל עתר 'עדאללה' בדרישה לאפשר למשפחה ערביה לגור ביישוב הקהילתי רקפת שבצפון - בג"ץ קיבל את העתירה וחייב להקצות מגרש למשפחת הערביה.

כך יוצא שמדינת ישראל מאפשרת למדינות זרות להתערב בענייניה הפנימיים, גם כשזה עלול לפגוע בביטחונה ובאופייה היהודי ובנוסף, היא מאפשרת לערכאה המשפטית העליונה שלה לפסוק באופן שלא מאזן בין הדמוקרטיה לבין הצרכים הרגישים המאפיינים דווקא את מדינת היהודים.

החוק להגבלת תרומות של מדינות זרות לעמותות שפועלות נגד ישראל וחיילי צה"ל - יצמצם התערבות חיצונית גסה בענייניה הפנימיים של ישראל. החוק לשקיפות בהליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון - ימנע חוסר איזון במוסד המשפטי העליון שלנו.