אחדות המחנה ושינוי התודעה
מליאת יש"ע המתחדשת התכנסה ביום שישי, שעבר כ"ז תמוז התשס"ז באריאל, ובחרה ליושב ראש את
דיין, תושב מעלה שומרון למעלה מ-20 שנה היה בעבר מזכ"ל תנועת התחייה ומועמדה לכנסת. הוא איש עסקים בתחום ההיי-טק ומרצה לכלכלה במכללת יהודה ושומרון באריאל.
סגניתו, שרה אליאש, מתגוררת בקדומים מאז הקמת הישוב. היא עמדה עד לאחרונה בראש אולפנת להבה בקדומים, מיום היווסדה בשנת תשמ"ב, ולפני כן ניהלה את בית הספר היסודי של הישוב. לאחר שנבחר אמר דיין את הדברים הבאים:
מועצת ישע החדשה מסכמת שלב ראשון של ההתארגנות שלה. מוטלת עלינו חובה לנהל שיח כן, אמיתי,רצוף ומתמשך גם עם אנשי גב ההר וגם עם אנשי שפלת החוף, ולב הארץ. עם אלה וגם עם אלה.
אחדות המחנה חשובה מאד. אמרו לי שהניסיון לאגד בתוכנו את כל מרכיבי המחנה הלאומי ובה בעת להשפיע על הציבור הישראלי הרחב הוא ניסיון לרבע את המעגל. ובכן, אני נחוש לעשות ניסיון אמיתי ולהשקיע מאמץ גדול בריבוע המעגל הזה. אינני מוכן לוותר ללא קרב לא על אלה ולא על אלה.
נעם ארנון איננו עדי מינץ ועדי מינץ איננו יגאל כהן-אורגד. אבל שלושתם הבינו שהמאחד רב על המבדיל, והמטרה המשותפת כה חשובה וכה חיונית וכה גדולה, שיש בה מקום לגוונים השונים של הצבע הכתום.
את שולי הגלימה הזו אני רוצה להרחיב. גם אם היום זה נשמע מעט מרחיק לכת, דניאלה וייס ורון נחמן יכולים וצריכים להיות כאן. בני קצובר ובני כשריאל יכולים וצריכים להיות כאן. יצהר ואלפי מנשה אינן משני צדי המתרס, הן באותו צד של המתרס בו כל הנוכחים כאן מצויים גם הם. בוודאי ובוודאי שהעוינות והחשדנות והמשטמה בין חלקי המחנה חייבים להיפסק. חייבים להיפסק! וכצעד ראשון אנחנו חייבים למסד מנגנונים של הידברות: הידברות פשוטה, כנה, בלי תיחמונים.
נכון: אם נצליח להרחיב את השורות הויכוחים יהיו לוהטים יותר, חילוקי הדעות יהיו תכופים יותר. וייתכן אפילו שביום פקודה החבילה לא תחזיק מעמד. אבל כל עוד נהיה ביחד, נוכל לעשות דברים הרבה יותר גדולים והרבה יותר משמעותיים מאשר כל אחד בנפרד.
יחד עם זאת, יש לומר בגלוי: לא נוכל לשעבד את משימתנו העיקרית, את השיח עם הציבור הרחב, לניסיון הכן והאמיתי לאחדות. לא נוכל להשתהות עם כך, כי לפנינו שעת כושר נדירה.
שעת הכושר היא לפי תחושתי נדירה וייחודית, לא רק מן הסיבות הנראות בגלוי על פני השטח. נכון, הכל רואים היום בבירור את הכישלון הקולוסאלי של מדיניות הנסיגות. נכון, הכל רואים שהחמאס והחיזבאללה שולטים בכל מקום שנסוגונו ממנו, והימצאותו של צה"ל הוא המחסום היחיד בפני השתלטותם על יהודה ושומרון. נכון, זו שעת כושר גם כי אין כיום על השולחן התפתחות מדינית מיידית שבגללה אנחנו צריכים לעזוב הכל ולעסוק רק בסיכולה.
אבל נדמה לי שיש היום שעת כושר נדירה וייחודית מסיבה מעט יותר סמויה מן העין. החברה הישראלית הובלה ע"י מנהיגות קלוקלת לנקודת שפל שעוד לא היתה כמוה. השרוניזם והאולמרטיזם, ההנהגה החלולה שכולה ספינים ותדמית חיצונית, שמבקשת להגיע לצמרת כדי לעשות לביתה ולביתם של מקורביהם, שאינה אומרת כמעט מילה אחת של אמת לציבור –ההנהגה הזאת דרדרה עמה את החברה הישראלית.
היא הפכה אותה מחברה ערכית לחברה עסקית, הכל נמדד ברווח והפסד, רווח והפסד כספי, רווח והפסד של רמת חיים ואפילו רווח והפסד של חיי אדם. חברה בה יו"ר ההסתדרות הציונית לשעבר דורש רכב לכל החיים מן התנועה הציונית ובה בעת דרכון זר מממשלת צרפת. וזה מחלחל.
אבל אני מאמין באמונה שלמה שעם ישראל אינו כזה. אני מאמין שיש בו יסודות בריאים. צריך להראות לו דוגמא אחרת והוא יזדהה איתה, גם אם התהליך יהיה איטי. ואני מאמין שאין אנטי-תיזה חדה יותר, קוטבית יותר לתופעות הנלוזות שאנחנו עדים להן מאשר הציבור שלנו, ציבור המתיישבים בישע, המתנחלים, הציבור האמוני על גווניו השונים שממשיך לחיות גם בימים אלה חיים של ערכים, של יהדות ושל ציונות.
אני מאמין שבסופו של דבר הציבור הישראלי צמא לאלטרנטיבה ערכית, לאלטרנטיבה יהודית, לאלטרנטיבה ציונית, ואולי החשוב מכל: לאלטרנטיבה שדוברת אליו אמת. נכון, היסודות הבריאים כוסו במשך שנים על גבי שנים בשכבות של סחף ולכלוך. אבל הם שם וצריך ואפשר לחשוף אותם.
אני חושב שהגיע העת שנחזור וננהל עם הציבור הישראלי שיח של אמיתות יסוד ולא של סיסמאות ריקות; שנציג בפניו את עיקרי האמונה שלנו ולא טיעונים שלפעמים משמשים רק כסות לאמת שלנו; שנאחז בשור בקרניו ולא נחפש את המטבע מתחת לפנס.
אני מאמין שהגיע העת שנחזור ונאמר בפה מלא "ארץ ישראל" ולא רק "בטחון".
אני מאמין שהגיע העת לחזור ולשנן פעם ועוד פעם באוזני הציבור הישראלי את האמיתות הפשוטות והטובות של הציונות: עליה, התיישבות, זכותנו על הארץ, ריבונות, ערבות הדדית, ובקונטקסט הזה כן, גם ביטחון.
וגם כלפי פנים נאמר את האמת שלנו: שמדינת ישראל – אף על פי שחטאה – מדינת ישראל היא.
אני מאמין שהגיעה העת להשמיע דברי אמת – ואז העת בה דברי אמת יישמעו – גם היא תגיע.
